հայ eng heb
armenia-israel.com armenia-israel.com





היסטוריה

קרקע עתיקה המתמודדת עם  קשיים.
 

Armenia through out the historyרפובליקת ארמניה של ימינו, תופסת רק שבריר מתוך ארמניה העתיקה, אשר השתרעה ממורדות בהרי הקווקז, דרומה אל פני הרמה הארמנית ועד להרי הטאורוס. רעידות אדמה תכופות עדיין מזכירות לנו כי הארץ שוכנת ליד השבר הגיאולוגי הגדול בין הלוחות של היבשת אסיה ואפריקה. הרמה הארמנית היא אזור הררי אשר מורם ישירות מעל האזורים המקיפים אותה.גיאוגרפיה ללא ספק שיחקה תפקיד מרכזי בהיסטוריה ובתרבות של ארמניה. תוך יצירת יתרון נקודתי חשוב ודרך ראשית בעלת ערך רב עבור התעשייה והמסחר בין אסיה לאירופה, ארמניה נראית הייתה  שהיא מיועדת  להתמודד עם מצוקות. הארץ עם העושר העצום והמיקום האסטרטגי הראשוני לייבוא, הסעירה את רגשותיהן של יישויות בעלות "סופר כח" רבות באזור. לאורך מאות שנים, הארמנים היו במלחמה מתמדת עם פולשים וכובשים כגון האשורים, הרומאים, הביזנטים, הפרתים, הערבים והטורקים ואשר שלטו במולדתם, אך ללא כל צל של ספק, פגשו בהתנגדות עיקשת ביותר. לאורך כל מאות השנים הסוערות הללו, הארמנים קבעו בהצלחה את הזהות ההיסטורית שלהם אשר נשמרת ע"י מורשתם הלאומית כנגד כל הסיכויים. למרות מקרים שבהם הם היו נשלטים ע"י כוחות עליונים ומונמכים לדרגת וסלים, בכל זאת הם נהנו מאוטונומיה לאומית, לפחות למראית עין. ולמרות עליות וירידות שהיוו מקור לצרות, הם גם תרמו ליצירת תרבות מגוונת ומקורית והיא הוחזקה על ידי אנשים קבועים מתוך מוסדות חברתיים, אינטלקטואליים ודתיים.


מקורותיה של האומה הארמנית

 
Noah Descending from Ararat by Aivazovskyהמסורת הארמנית שימרה מספר אגדות בנוגע למוצאה של האומה הארמנית. החשובה ביותר מתוך אגדות אלו, מספרת על הייק, הגיבור הארמני שנושא את שמו ע"י הארמנים שקראו לעצמם "היי" ונתנו לעצמם, את הזהות העצמית שלהם כמדינת "הייק'" או ארמניה. ההיסטוריון מן המאה ה -5, מובסס חורנאטסי, גם מתייחס באריכות מסוימת למעשי הגבורה של ארם שתהילתו חרגה הרבה מעבר לגבולות ארצו. לפיכך, העמים השכנים קראו לעם ארמנס או ארמנים. הארכיאולוגיה העריכה את הפרהיסטוריה של ארמניה עד לעידן האשלית (לפני כ - 500,000 שנה), כאשר שבטים צדים ולוקטים חצו את האדמות במרדף תוך כדי הגירת עדרים. התקופה הראשונה של שפע ושגשוג הייתה הנאתם של תושבי הרמה הארמנית באלף השלישי לפני הספירה. אנשים אלו היו בין הראשונים לעבד ברונזה, להמציא את הגלגל ולטפח את הענבים. הרשומות הראשונות המתועדות אשר מציינות  את תושבי ארמניה, הגיעו מן ההירוגליפים  של הממלכה החתית, חקוקים בין 1388-1347 לפנה"ס, באסיה הקטנה. הכיתוב המוקדם ביותר שניתן למצוא ישירות על אדמות ארמניה, מגולף ב- 1114 לפנה"ס על ידי האשורים ומתאר קואליציה של מלכי האזור המרכזי של ארמניה ואשר מתייחס אליהם כאל "בני נאירי".

 
אוררטו, ממלכת ארמניה הראשונה

 
The Kingdom Of Urartu, 9th-6th B.Cעד המאה ה -9 לפנה"ס, קונפדרציה מתוך שבטים מקומיים פרחה כמדינה מאוחדת מתוך אוררטו. היא צמחה והפכה לאחת הממלכות החזקות ביותר במזרח התיכון והיוותה יריב אימתני על אשור ועל העליונות באזור. בני עם האוררטו הפיקו  כלים מאבן, מתכת, קרמיקה ובנו מבצרים, מקדשים, ארמונות ושאר עבודות ציבוריות גדולות. אחת מתעלות ההשקיה שלהם עדיין בשימוש כיום בירוואן, בירת ארמניה - עיר אשר עומדת על מבצר אוררטו מקורי עתיק של אריבוני (Erebuni).

 

השלטון הפרסי

 
An Inscription of King Darius of Persiaבמאה ה- 6, ממשלת אוררטו נפלה ובמקומה הייתה "מדס", אבל לא הרבה אחרי, הכיבוש הפרסי של "מדס", בהנהגת כורש, עקרה אותה. הפרסים שלטו בארמניה מן המאה ה - 6 עד המאה ה - 4 לפנה"ס. תרבותם, ודתם הזורואסטרית השפיעה רבות על חיי הרוח של העם הארמני כמו גם על הילדים אשר ספגו תכונות של זורואסטריות לתוך האמונות הפוליטיאסטיקיות ואנימיסטיקיות שלהם. במסגרת האימפריה הפרסית, ארמניה הייתה מחולקת למחוזות בשם סאטראפ, כל אחד עם האחשדרפן  (משנה למלך) המקומי השולט בפיקוח הפרסים. הארמנים שילמו מס כבד לפרסים, אשר ללא הרף החרימו כסף, שטיחים, סוסים וציוד צבאי. שלטון סאטראפס של משפחת המלוכה אורונטיד הארמנית שלטה על המדינה במשך כ 200 שנה, בעוד אסיה החלה הכרה בפלישת היוונים ממערב.





 

חלוקת ארמניה

Orontid(Yervanduni) Armenia,4-2th Cent. B.C

עם נפילתה של האימפריה הפרסית של אלכסנדר הגדול של מקדוניה, בשנת 331 לפנה"ס, היוונים מינו אחשדרפן חדש, אורונטיד בשם מיטראנס, למשול על ארמניה. האימפריה היוונית, אשר השתרעה על פני אסיה ואירופה, הייתה לאחת, בזכות הערים שגדלו במהירות וע"י התפשטות האדריכלות ההלניסטית, דת ופילוסופיות. כמו כן, תרבות הארמנים ספגה השפעות יווניות. מעין מרכז צומת דרכי מסחר חיבור בין סין, הודו ומרכז אסיה עם הים התיכון, הערים הארמניות פרחו בסחר כלכלי. היוונים חדרו גם לתוך גרסה הארמנית של זורואסטריות עם היבטים של האמונות הדתיות שלהם עצמם. לאחר מותו הפתאומי של אלכסנדר בשנת 323 לפנה"ס, לחלוקת האימפריה הובילו לוחמיו בקרב הגנרלים ואלו הביאו  להופעתן של שלוש הממלכות היווניות. למרות הלחץ מצד המלוכה הסלאוקית, אחת מן הממלכות היווניות, אורונטידס, המשיכה לשמור על השליטה הגדולה של שלוש הממלכות שלתוכה ארמניה עצמה הייתה מחולקת: ארמניה הגדולה, ארמניה הקטנה, סופין.

 


הרנסאנס הארמני, טיגרן הגדול 

 Map of Tigran The Great,95-55 B.Cלבסוף, ארמניה השתחררה מהשפעת הסלאוקים כאשר במאה השנייה לפני הספירה, גנרל מקומי בשם "ארטאקסיאס" ("ארטאשס") הכריז על עצמו כמלך ארמניה הגדולה וייסד שושלת חדשה ב – 189  לפנה"ס. ארטאקסיאס הרחיב את הטריטוריה שלו על ידי הגדרת גבולות האדמה שלו ואיחוד העם הארמני.

"הרנסאנס של ארמניה" הושג בתקופת שלטונו של טיגראן הגדול (95-99 לפנה"ס), אשר הכריז על עצמו "מלך המלכים". תחת חסותו של טיגראן השני, ארמניה גדלה במידה רבה בכוחה הצבאי ובהשפעה פוליטית. על פי הביוגרף היווני פלוטארכוס, הגנרל הרומי לוקולוס אמר על המלך הזה: "בארמניה, טיגראן יושב מוקף ע"י הכוח אשר כרת את אסיה מן הפרתים, ואשר נושאת את המושבות היווניות לתוך מידיאה, סובדוס, סוריה פלסטין ומנתקת את הסלאוקים. "ואת קיקרו, הנואם והפוליטיקאי הרומאי, מוסיף, "הוא גרם לרפובליקה של רומא לרעוד מפני סמכויות זרועותיו."
גבולותיה של ארמניה התרחבו מן הים הכספי ועד לים התיכון.
 

 


שושלת "ארסכיד"

Great Armenia 2 B.C - 387הניצחונות של טיגרן בסופו של דבר היו עתידים לזרז את נפילתו, שחלה ב – 66 לפנה"ס. בנו, המלך ארטאווזד השני, מושל ארמניה הגדולה במשך 20 שנה עד אשר אנתוני וקליאופטרה הביאו אותו למצרים בשלשלאות. ארטאווזד סירב לקבל את קליאופטרה כמלכתו והוצא להורג. עד לשנת 64 לספירה, נוסדה שושלת חדשה על ידי ארסאכיד, הסתעפות של ארסאכיד הפרתי שעלתה לשלטון, והמדינה כולה במהרה הפכה לאזור בולם זעזועים אשר הרומאים והפרתים נלחמו על השליטה בו. על מנת שנוכל להבין את ההשלכות האמיתיות של היסטוריית  ארמניה ולהבין את הנשמה של העם הזה, אנו חייבים להפנות את המבט שלנו לעבר תחילת המאה ה - 4, שהייתה מכוננת בתוצאות הצמיחה של האומה.

 



 

המדינה הנוצרית הראשונה בעולם

Mesrop Mashtoc אחד האירועים החשובים ביותר בהיסטוריה של ארמניה הייתה ההתנצרות. על ידי אימוץ הדת החדשה, ארמניה הקימה אופי נוצרי מובהק משלה ולעתים הפכה מזוהה עם העולם המערבי. המלך טרידאטס III (טרדט), לאחר שהוחלף על ידי גרגורי "המאיר", הכריז את הנצרות כדת המדינה בשנת 301 לספירה וכך, הפכה ארמניה למדינה הראשונה שאימצה את הנצרות באופן רשמי. היה זה 12 שנה לפני צו הקיסר קונסטנטינוס של מילאן אשר הכריז לסובלנות כלפי הנוצרים באימפריה הרומית. גרגורי "המאיר", שמאוחר יותר הוכרז כקדוש, נבחר כראש קתולי של הכנסייה הלאומית החדשה של ארמניה, והיה הראשון בשורה ארוכה של אנשי דת  אשר נבחר להיות  הראש העליון של הכנסייה הארמנית. יצירת האלפבית הארמני ב - 405 לספירה התגבש כגורם המאחד של השפה הארמנית לאומה שהייתה מחולקת מן הכוחות הסובבים אותה.
מרסופ משטוץ, מלומד וכומר, עיצב את 36 (שלוש אותיות נוספו מאוחר יותר) האותיות השייכות לארמניה, לשונית וליטורגית. האלפבית המייצג את העיצורים השונים הרבים של הארמנית, נשמרו ללא שינוי במשך 1500 שנים.
 


הקרב על האמונהVardan Mamikonyan

ההתנצרות הביאה באופן בלתי נמנע לסיבוכים בעלי אופי פוליטי ועוררה חרדות חמורות בפרס השכנה.הפרסי סאסאניאן ניצל את החולשה הפנימית של ארמניה ויצא בקמפיין לרמוס שם את הנצרות ולהחליף אותו במאזדאיזם. תחת איום משותף זה, הנסיכים, האצולה והעם הארמני התאוששו, וב- 451 תחת הנהגתו של המפקד הראשי (ספארפאט) וורדאן ממיקוניאן גיבור הארמנים, הוא יצא אל מול הפרסים באוואריאיר להגנת אמונתם והמורשת הלאומית .בנחיתות מספרית כבדת משקל, הם הובסו; גברים אמיצים רבים נפלו בלחימה. אבל לוחמת גרילה המשיכה באזורים הרריים. וואהאן מאמיקוניאן, אחיינו של וורדאן, המשיך את המאבק. הפעם הפרסים, הבינו את חוסר התועלת של המדיניות שלהם  ונאלצו להשלים עם הארמנים. חופש הפולחן הדתי שוחזר עם חוזה נווארסאג.
 
שושלת בגראטיד

Bagratuni Dynasty


במאה ה – 7, הערבים האדירים פרצו לארמניה וכבשו את הארץ. החל מן המאה ה - 9, נהנו הארמנים מתקופה מבריקה של עצמאות, כאשר שושלת בגראטיד הכוחנית קבעה סמכות פוליטית. חידוש הסחר הבינלאומי הביא לשגשוג ותחיית עיסוקים אמנותיים וספרותיים. הבירה של אני גדלה לאוכלוסייה של כ - 100,000 יותר מאשר בכל מרכז עירוני אחר באירופה. החיים הדתיים פרחו ו"אני" נודעו בשם "העיר של 1001 כנסיות." באמצע המאה ה -11, רוב ארמניה סופחה על ידי ביזנטיון. 

 

ממלכת קיליקיה הארמנית

 Armenian Kingdom of Cilliciaחורבן ממלכת בגראטיד הושלמה על ידי פשיטות של הפולשים החדשים, הסלג'וקים הטורקים ממרכז אסיה. עם התנגדות קטנה מביזנטיון החלשה, הייתה התפשטות הסלג'וקים לתוך אסיה הקטנה, כמו גם לרמות ארמניה. הפלישה הזו אילצה מספר גדול של ארמנים לנוע דרומה, לכיוון הרי הטאורוס לעבר הים התיכון, שבו בשנת 1080 הם הקימו, בהנהגתו של ראובן (שושלת רובניד), את ממלכת קיליקיה או את "ארמניה הקטנה". קשרים הדוקים עם הצלבנים באירופה הובילו לקליטת רעיונות מערב אירופאיות, כולל מבנה המעמד הפיאודלי שלה. קיליקיה הארמנית הפכה למדינה של הברונים, אבירים וצמיתים. בית המשפט בעיר סיס אימץ מדים אירופאים. הלטינים והצרפתים שימשו לטובת הצד הארמני. תקופת קיליקיה נחשבת לתור הזהב של הארה הארמנית, מוכרת בזכות שפע העיטורים וההשפעה התכופה של ציור ידני עכשווי מהמערב. מיקומם על חוף הים התיכון, מערב סחר בינלאומי בין הפנים של מערב אסיה ואירופה. במשך כמעט כ - 300 שנה, ממלכת קיליקיה הארמנית שגשגה, אבל ב - 1375 היא נפלה לממלוכים ממצרים. המלך האחרון, המלך לבון השישי, מת בבית קאלה, צרפת בשנת 1393, ועצמותיו מונחות בסנט דניס (ליד פריז) בקרב מלכי צרפת.

  

השלטון הפרסי במזרח ארמניה


Armenia, 11-12th Centuriesבעוד הארמנים במאה ה - 13 שגשגו בממלכת קיליקיה, אלה החיים בארמניה הגדולה, היו עדים לפלישה של המונגולים. מאוחר יותר, במאות ה - 16 וה - 17, ארמניה סופחה לאימפריה העות'מאנית ואיראן הספאווית. עם סיפוח מישור ארמניה, הארמנים איבדו כל שריד של חיים כמדינה עצמאית. המנהיג הפרסי השייח עבאס הראשון חנך מדיניות של העברת אוכלוסיות של אזורים ארמנים רבתיים לארצו כדי ליצור שטח הפקר בנתיב של התקדמות עות'מאנית, וכן להביא מעמד של סחר ובעלי מלאכה מיומנים ברמה גבוהה לבירה החדשה שלו, איספהאן. הקהילה הארמנית של ג'ולפה החדשה, פרבר של איספהאן, נוהלה על ידי השייח עבאס הראשון בהערכה רבה והפכה לאחד מבסיסי הכלכלה של המדינה הספאווית. הפרסים שלטו במזרח ארמניה עד 1828, כאשר היא סופחה לרוסיה. עם זאת, היו אלו הטורקים ששלטו ברוב שטחה של ארמניה ובאוכלוסייה (מערב הארמנים).

 

 האימפריה העות'מאנית ורצח העם Armenian Genocide, 1915

 

 במהלך המאה ה -19, הארמנים שחיו תחת השלטון העות'מאני סבלו מאפליה, מסים כבדים והתקפות חמושות שהיו מותרות ע"י המדינה. כנוצרים, ארמנים היו חסרי מקורות חוקיים בגין חוסר צדק נגדם. היו חייבים במסים מעבר ליכולתם, חל עליהם איסור לשאת נשק במדינה שבה כשהיו רוצחים את מי שאינו מוסלמי לעיתים קרובות, היו הולכים חפשי ללא עונש והיו בלי זכות להעיד בבית המשפט לטובתם האישית. במהלך המאה ה - 19 המאוחרת, הפוליטיקה הריאקציונרית הגוברת של נפילת האימפריה העות'מאנית וההתעוררות של הארמנים הגיעו לשיאם בסדרות של מעשי טבח ברחבי הפרובינציות הארמניות בין 1894 – 96.

 כל אשליה שהייתה לארמנים מוקדשת לגבי רכישת הכוח בשנת 1908 ע"י הטורקים הצעירים ושלכאורה יבואו ימים טובים יותר, עד מהרה התפוגגה. כשלמעשה באביב 1909, עוד אורגיית שפיכות דמים התקיימה באדנה, שבה 30,000 ארמנים איבדו את חייהם לאחר התנגדות נואשת. מלחמת העולם הראשונה הציעה הזדמנות טובה עבור הממשלה הצעירה של האימפריה העות'מאנית של הטורקים בכדי "לפתור את הבעיה." בשנת 1915, הוראה צבאית סודית הורתה לעצור ולזרז הוצאה להורג של מנהיגי הקהילה הארמנית. הזכרים הארמנים המשרתים בצבא העות'מאני היו מופרדים מהשאר ונטבחו. ממשלת איסטנבול החליטה לגרש את כל האוכלוסייה הארמנית. הארמנים ביישובים הוצעדו אל המדבריות של סוריה, מסופוטמיה הסעודית. במהלך גירוש בכפייה רבות הולקו למוות בכידונים, נקברו חיים בבורות, והוטבעו בנהרות, ערפו את ראשם, נאנסו או נחטפו לתוך הרמונות. רבים מתו פשוט מתשישות חום ורעב. 1.5 מיליון בני אדם נספו ברצח העם הזה שהיה הראשון במאה ה - 20. גל נוסף של מעשי הטבח התרחש בבאקו (1918). שושי [Shushi (1920)] ובמקומות אחרים.


 

הרפובליקה הראשונה והשלטון הסובייטי

Administrative map of Caucasus in USSR, 1952-91

תבוסת העות'מאניים במלחמת העולם הראשונה והתפוררות אימפריית הצאר הרוסית נתן לארמנים הזדמנות להכריז על עצמאותם. ב - 28 במאי 1918, הרפובליקה העצמאית של ארמניה הוקמה, לאחר שהארמנים אילצו את הכוחות הטורקים לסגת בקרבות סרדראפאט, גארקיליסה ובשאבאראן.  הרפובליקה הצעירה נתקלה בקשיים מכריעים, אך בתוך תנאים אלו, הארמנים הקדישו את כל מרצם למשימה הקשה של בנייה מחדש של ארצם. אבל בשל הלחץ שהופעל בו זמנית על ידי הטורקים וע"י הקומוניסטים, הרפובליקה קרסה בשנת 1920. לבסוף, עבר הצבא האדום הסובייטי לשטח (מזרח ארמניה) וב -29 בנובמבר 1920, הכריז עליה כרפובליקה סובייטית. ארמניה נהפכה לחלק מן הרפובליקה הסוציאליסטית פדראלית, הטראנס – קווקאזית, סובייטית בשנת 1922, ובשנת 1936, היא הפכה לאחד המרכיבים החוקתיים בתוך הרפובליקות של ברית המועצות. בחלק השני של המאה ה - 20 ארמניה פרחה מבחינה כלכלית ותרבותית, מידע טכנולוגי, ומגזרי התעשייה היו בהתפתחות. לשינויים הסוערים שהתרחשו ברחבי ברית המועצות אשר החלו בשנות ה – 80, היו באופן בלתי נמנע, השלכות בארמניה.


עצמאות

 Republics of Armenia and Nagorno-Karabakhבשנת 1988, תנועת תמיכה החלה בארמניה במאבק חוקתי של הארמנים של נגורנו קרבאך, כדי לממש את זכותם להגדרה עצמית. (איזור זה  אשר בעבר היה בשליטת ארמניה ומיושב על ידיה, הושם כולו תחת פיקוד חוקי של אזרבייג'ן ע"י החלטות של המפלגה הקומוניסטית ושל סטאלין ב – 1921.)
 באותה שנה, בשנת 1988, ארמניה הזדעזעה על ידי רעידות אדמה קשה שהרגה אלפים, והאספקה מברית המועצות וממדינות המערב הייתה חסומה על ידי ממשלת אזרבייג'ן שנלחמה בארמנים של נגורנו קרבאך. שתי הבעיות הללו שלטו בזירה הפוליטית של ארמניה מאז הבחירות הדמוקרטיות הראשונות שנערכו בארמניה במהלך התקופה הסובייטית. בשנת 1990, זכו הארמנים עם התנועה הלאומית ברוב המנדטים בפרלמנט והקימה ממשלה. ב -21 בספטמבר 1991, העם הארמני באופן מכריע הצביע בעד עצמאות במשאל עם לאומי וארמניה העצמאית באה לעולם.

אחרי שהכלכלה בארמניה העצמאית הייתה משותקת, המדינה העצמאית הייתה צריכה להתנגד לתוקפנות של אזרבייג'ן ולהסגר של טורקיה, לתת מחסה ל - 400,000 הארמנים שגורשו מאזרבייג'ן וכמו כן לעזור לארמנים בארטסאח (של נגורנו קרבאך) כדי להגן על עצמם נגד המדיניות של אזרבייג'ן לטיהור אתני, בלחימה צבאית בקנה מידה רב. בעזרתו, ארמנים בתפוצות, הארמנים של קרבאך, הצליחו לנצח במלחמה והכריחו את אזרבייג'ן לחתום על הפסקת אש. פתרון בדרכי שלום של סוגיית נגורנו קרבאך נשאר בראש מעייניה כצורת הדיפלומטיה של ארמניה.

תורגם ע"י לילית ממג'ניאן

עריכה לשונית ע"י ראול ארנסטו כהן

המידע התקבל ממשרד החוץ של ארמניה