հայ eng heb
armenia-israel.com armenia-israel.com





ארמנים בישראל

ארמנים בישראל

הקשר ההיסטורי בין העם הארמני וארץ הקודש עושה את דרכו בחזרה עד לימי אשור ובבל עוד לפני הופעת הנצרות. אפילו לפני זמנם של המלכים הארמנים, 3000 שנה לפנ"הס, מן הטריטוריות של הרפובליקה של ארמניה נמצאו הרבה עובדות וממצאים של קשרי סחר חליפין בין ארמניה, מסופוטמיה וסוחרים ארמנים שהיו להם קשרי ידידות טובים עם סוחרים יהודים. בזמן מסוים ארמניה ופלסטין היו חלק מאותה אימפריה. על פי ההיסטוריה המתועדת, המלך הארמני טיגראן ה – II (95 – 55 לפנה"ס), גדול מלכי המלכים, כבש את מרבית החלק הצפוני של הסהר הפורה כולל סוריה ולמשך זמן קצר, הרחיב את השפעותיו הפוליטיות בתוך ישראל אשר באותו זמן הייתה בשליטה ע"י שושלת המלכים החשמונאים היהודית. תחילת יחסי הגומלין בין הארמנים ליהודים מתוארכת היסטורית לזמנו של הקיסר הארמני טיגראן הגדול אשר בנסיגתו מיהודה לקח איתו כ – 10,000 יהודים בחזרתו לממלכת ארמניה. יהודים עזרו ל"מלך המלכים" הגדול לבנות את בירתו החדשה טיגראנאקרט.

Large Armenian miniature (1430)Kafa תחילת הנוכחות הארמנית בארץ הקודש מתוארכת היסטורית לקראת ראשית שנות הנצרות, אפילו עוד לפני המרתו של המלך הארמני טידראט השלישי בשנת 301 לספירה בקירוב. ישנה עדות היסטורית מתועדת אשר כבר בשנת 254 לספירה בישופים של הכנסיה הארמנית, בשיתוף פעולה עם בישופים של הכנסיות היווניות האורתודוכסיות בירושלים ובאלכסנדריה שבמצרים, היו באופן פעיל מעורבים בתגליות ובאישורם של מקומות קדושים אשר נחשבו ויוחסו כמקומות של פעילותו של ישו המשיח הנוצרי, ובבניית ארמונות עבור שימורם של אוצרות נוצריים קדומים אלו. 

מאוחר יותר, מראשיתה של הנצרות, עולי רגל ארמנים החלו לעשות טרקינג אל ארץ הקודש במסעות רוחניים במספרים יציבים ועקביים, בהתייצבם אל מול התפלגויות פוליטיות ומהפכים ועוד מצוקות אחרות. מספר גדול מהם בחר להישאר בירושלים ולתפוס מיקום התיישבות בקירבת מקום למקומות הקדושים אשר היו בבעלות הפטריארכיה (המנזר הארמני) עם קאתדרלת ג'יימס הקדוש כאתר המרכזי שלה.

בסופו של דבר, האיזורים הללו בקירבת מקום לפטריארכיה הממוקמים בפינה הדרום מערבית של העיר העתיקה בירושלים, מהווים את הרובע הארמני, אשר כיום תופס כשישית מן האיזור הגיאוגרפי בתוך חומות העיר העתיקה. עולי הרגל גם בנו בתים, כנסיות ומנזרים באיזורים אחרים, חלקם כבר אינם עומדים על תילם כגון זה שבשכונת מוסררה, במרחק מאד קרוב מחומות העיר העתיקה מן המאה ה- 15 היכן שבשנת 1991 ארכיאולוגים חשפו את הפסיפס שאין שני לו אשר הותווה ע"י כהן דת ארמני אנונימי, אוסטאדיוס, במאה ה – 7. בזמן השיא, הנוכחות הארמנית בירושלים כללה כ – 25,000 תושבים. 

arm.quarterעל פי העדויות ההיסטוריות, כבר במאה השלישית לספירה, הכנסייה הארמנית, תחת הנהגה ממושכת ורציפה של בישופים, לא רק שהחזיקה באופן תקין את מצבם של המקומות הקדושים אלא שגם היה לה תפקיד מכריע בהגנה ובבניית שחזורים מחדש בעקבות הריסתם ע"י צבאות פולשים.

 מן המאה ה – 4 ועד למאה ה – 8 לספירה, הנזירוּת תקעה שורשים חזקים בעולם הנוצרי, מהרי אסיה הקטנה ועד לארץ הקודש, חצי האי סיני ומדבריות מצרים. מאחר והמקצוע נתפס כמכובד מאד בטקסיותו הדתית לאלהים, הוא משך אליו מלומדים, מחנכים ובעלי מלאכה מכל הסוגים. עם זרימתם של אלפי נזירים ועולי רגל מן הערים הארמניות, נוסדו בארץ הקודש מנזרים ארמניים, במיוחד בגבעות שמחוץ לירושלים, ליד ים המלח ובמדבר סיני בדרום. הנזירים הפכו לכח יצירתי משפיע  והיול לחלוצים בהעשרת הכנסייה בעזרת אוצר יקר לאין ארוך של כתבי יד וכתבי גנזך. ההתפתחות של קובץ הדרשות הארמני, המורכב מקבצים רחבי היקף של הגירסאות השונות של הכנסייה הארמנית, מזמורים וחגיגת החגים, לוח השנה הליטורגי ומספר רב של ימי קדושים היה הישג יחיד במינו. אלמנטים אלו ואחרים היו לחלק בלתי נפרד מן המסורת של הכנסייה הארמנית בארץ הקודש וע"י כך הפכו את הפטריארכיה הארמנית לממסד מאד ייחודי ברחבי העולם.

 בשל היוקרה של הכנסייה הארמנית שהלכה וגדלה, הבישופ המנהיג של הכנסייה הועלה למעמד של פטריארך מתישהו במהלך המאה החמישית לספירה. הפטריארך הפורמאלי המתועד הראשון של ירושלים נקרא אברהם אשר באמצעיתה של המאה השביעית לספירה קיבל כתב זכויות והכרה רשמית מטעם הכאליף הערבי עומאר איבן חאטב משושלת העומאיה (מדמשק). כתב הזכויות מנה את הזכויות והפריבילגיות של הכנסייה הארמנית בארץ הקודש תוך כדי כך שהבטיח לה את שלמותה, תקינותה וביטחונה.

The Cathedral of St. James, Jerusalemבקיר האחורי אשר ניצב אל מול הכניסה הראשית למנזר סנט ג'יימס, ישנו רישום ערבי מגולף בטכניקה משוכללת אשר בתרגום חפשי מזהיר כל הפרת סדר: " צו זה, מאדוננו הסולטן והמלך אל – דאהר אבו סעיד מוחמד, ארורים יהיו כל אלו ובניהם לאורך הדורות ומי ייתן והכל יכול יקלל את כל אשר יגרום עוול וכל אי צדק למקום קדוש זה. בזאת מבטיח אבו חייאר ראזאן למנזר הארמני סנט ג'יימס בירושלים. בשנת 854 של מוחמד (1488 לספירה)". זה ועוד צווים הגנתיים קודמים עזרו לחזק ולהנציח את שלמותה של הפטריארכיה וסיפקו את הבסיס לכובשים שבאו אחרי כן לכבד את ההבטחות הללו. 

ההבטחה האחרונה והחשובה ביותר נעשתה ע"י ההצהרה הכתובה של הסולטן הטורקי, עבדול מאג'יד בשנת 1852. ההצהרה ביססה באופן רשמי את עיקרון ה"סטאטוס קוו" (כלומר תנאי בר קיימא "כפי שהוא") במקומות הקדושים, אשר מגדירה, מסדירה ושומרת על וללא שינוי, את זכויות הקניין במקומות הקדושים מותנים באופן אקסקלוסיבי לשלושת הפולחנים הנוצריים הראשיים – יווני, ארמני וקאתולי לטיני – ובכך הופכת את הכנסייה הארמנית שווה בקומתה לכנסיות הקאתולית והאורתודוכסית היוונית למרות גודלה הקטן יחסית.

כתוצאה מן ה"סטאטוס קוו", היבט אחד מעניין למקומות הקדושים הוא הקאדר (צוות/סגל) של השומרים, המשגיחים, אשר נקראו "קוואסים" שהיו בעיקרון מוסלמים, ברירה שכנראה הייתה מונעת ע"י ההגיון. בכך שהם לא היו נוצריים, הם יכלו בהגינות לפקח על כל מקום נוצרי קדוש ובכך להפחית את הנקודתיות של המאבקים בין שלושת הפולחנים הנוצריים הראשיים. במהלך המאות, המשימות האלו הועברו מאב לבן לאורך הדורות הבאים אחרי כן. הקוואסים אשר הגנו על הפטריארכיה הארמנית נהפכו לדמויות כל כך מוכרות במשך מאות השנים האחרונות עד שדורות רצופים שלהם למדו ארמנית ולדברה באופן שוטף.

CHURCH_OF_HOLY_SEPULCHER_FROM_LUTHERAN_TOWERבמהלך עשרות השנים שנבעו כתוצאה מכך, הקהילה הארמנית המקומית המשיכה לגדול ולשגשג תוך כדי שהניבה מתוכה אנשי מלאכה וסוחרים אשר חלקו את צמיחתם עם כנסייתם ע"י כך שתרמו אדמות ובכך שסייעו בבנייתן של כנסיות חדשות, בניינים מסחריים ובתי מגורים. הצורך בחומר מודפס בשפה הארמנית היו פרי של היווסדו של בית הדפוס הראשון בירושלים בשנת 1833 בין כותליו של מנזר סנט ג'יימס. הגליון הראשון של "SION", פרסום הירחון הרשמי של הפטריארכיה הארמנית, הופץ לראשונה לציבור ב – 1866. ב – 1841 נוסד הסמינר התאולוגי הארמני הראשון ממש מצפון לירושלים, בעיר רמלה וב – 1845 אותו הסמינר הועבר לקומפלקס חדש שבדיוק נבנה בתוך תחום גבולותיו של המנזר.

לכשהסתיימה מלחמת העולם ה - ! ופלסטין שוחררה מן הטורקים העות'מאנים ע"י הבריטים, הייתה זרימה רחבה של פליטים ארמניים אשר היו רצויים ע"י הפטריארכיה והם התיישבו במתקנים זמינים. עם גדילתה של האוכלוסייה בתוך ומסביב לפטריארכיה, חינוך הילדים הפך לנושא לדאגה הולך וגובר. למרבה המזל, הסמינר סיפק מערכת מוכנה ומזומנת עבור חינוך לבנים ברמה היסודית. הגישה הזו, מטבעה, סיפקה מועמדים עתידיים לסמינר והסמכה להוראה יותר מאוחר ומשם אל תוך כהונת הדת. בכל אופן, ללא הכללת הבנות בתכנית, המאמץ לא היה מוערך כשלם. לבסוף בשנות ה – 60 של המאה ה – 19, בניין קטן הוקם בצמוד לסמינר וכך יצרו את בית הספר היסודי הראשון לבנות בירושלים. בתי ספר אלו המשיכו לפעול היטב אל תוך שנות ה – 20 של המאה ה – 20.

Armenian kidsבשנת 1925, תוך כדי מאמציו של הפטריארך הנבחר החדש, יגישה טוריאן, מאמין איתן בחינוך, בית ספר יסודי מאוחד בא לעולם. הפטריארך טוריאן היה נחוש לחדש את תכנית הלימודים של הסמינר ולהשיג מנחים מוסמכים ביותר מתוך הקאדרה (סגל) של המורים הכשרוניים ומחנכים אשר באו לירושלים כפליטים. הוא חזה את בנייתו והיווסדו של של מכון חינוכי תחת קורת גג אחת בכדי לאכסן את המספר ההולך וגדל של ילדים בקהילה. בשנת 1929 בית הספר היסודי המאוחד פתח את שעריו באופן רשמי. ע"י מיזוג של מיקומים שונים לגמרי זה מזה, כולל בית הספר לבנות של סנט גייאן, בית הספר היסודי הזה הפך למכון החינוך השיתופי הראשון בארץ הקודש והוא קיבל שם מחודש "בית הספר של המתרגמים הקדושים" ("Serpots Tarkmanchats Varjaran") על שמם של הקדושים סאהאג ומסרוב, הממציאים של ה – א' ב' הארמני ב – 400 לספירה בקירוב שהוא בשימוש עד ימינו.

 מרכיביו של הפטריארכיה הארמנית של ירושלים—בית הספר, קתדראלת סנט. ג'יימס, הפטריארכיה, הסמינר הארמני, ספריית גלוסטה גולבנקיאן ומוזיאון הלן ואדוארד מרדיג'יאן – ביחד עם האפוטרופסות של המקומות הקדושים – יוצרים ומהווים את מרכזה וליבה של הנוכחות הארמנית בירושלים כיום.

ב – 1921 האסיפה הלאומית בוטלה והפטריארכיה הירושלמית עמדה מחדש על עצמאותה ותבעה את התנהלותה העצמית של ענייניה הפנימיים. בכל אופן, היא המשיכה להסתמך על חוקי הכנסייה שלהם ובקווי המתווה האירגוניים שלהם מן המסמכים של שנת 1881 ו 1888 אשר השתייכו לפועלה של אחוות סנט ג'יימס עם כמה שינויים. מאמצים בהכנת גירסא מודרנית של מסמכים אלו לא הניבו פרי.

Armenian skautsבמהלך השליטה העות'מאנית, בחירת הפטריארך של ירושלים הייתה בכפוף ובאישורו הסופי של הסולטן. עם הבריטים בשלטון, התהליך עבור אשרור ממשל מקומי, נפל תחת כתפיו של המלך האנגלי והקבינט שלו. בהתחלה הם לא ממש ידעו כיצד יש לנהוג עם אחריות חדשה זו. אך בכל אופן עם הזמן, מהלכים מיוחדים ופרוטוקולים הוכרזו רשמית באמצעות הוועדה בפלסטין, אשר החזיקה מעמד עד ה – 14 במאי, 1948 כאשר האחריות נפלה על מלך ירדן אשר שלט בעיר העתיקה עד 1967.

 החל מ – 1948, אחרי הבחירות לפטריארך הארמני של ירושלים ע"י עיקרון ה"סטאטוס קוו", כל הפטריארכים הארמניים אמורים להיות מוכרים ע"י המנהיגים של שלושת הארצות – ישראל, פלסטין וממלכת ירדן.

 

כיום, הפטריארך הארמני של ירושלים החל מן ה – 22 במרץ 1990 הוא הארכיבישוף טורגום מאנוקיאן.

במהלך המלחמה הערבית/ישראלית של 1948 מספר חברים של הקהילה תפסו מחסה בתוך כותלי המנזר של סנט ג'יימס. הרבה אחרים עזבו את הארץ למדינות בטוחות אחרות מסביב לעולם (ארמניה הסובייטית, ארה"ב, דרום אמריקה, אירופה אוסטרליה וכו'). כך קרה שחלק מן הבתים נאלצו להישאר ריקים מאדם והפכו לקורבנות של וונדליזם. הנזק המירבי נגרם בכל הרובע במהלך המלחמה של 1967 בין ישראל לממלכת ירדן.

Tarekan joxovמאחר שנלכדו באמצע, כל הרובע כולו היה קורבן לנזקי הפצצות. בנייני המגורים, כוהני הדת והסמינריסטים ניזוקו מפצצות מרגמה אשר הושלכו ע"י לוחמים משני הצדדים והם היו חייבים להתפנות לחלוטין. החלק המירבי של איזור המגורים פונה. חלק מן המבנים הופקעו באופן בלתי חוקי ע"י פולשים יהודיים. עד לעצם היום הזה הפטריארכיה נמצאת בנסיונות לגרשם החוצה ללא הועיל. לחלק מהם ניתנו מאז היתרי שכירות לטווחי זמן ארוכים באופן רשמי. מרבית מקומות המגורים שייכים ומתוחזקים באופן אקטואלי ע"י הפטריארכיה. הרובע הארמני עדיין נמצא על המפות; אך עתידו נראה קודר. העובדה שהוא צמוד לרובע היהודי במזרח, לא עוזרת הרבה. קיים חשש שהרובע הארמני נמצא בסכנת התכווצות בשנים הקרובות. הארמנים איבדו גם הרבה מאדמותיהם שלהם גם בישראל וגם בשטחי פלסטין. הן נתפסו ע"י שני הצדדים. אחרי מלחמות וסכסוכים פלסטינים/ישראליים והתקפות טרור – המצב ברובע הארמני הולך ומחמיר!

לדוגמא, בשנת 1948 האוכלוסייה הארמנית בירושלים בשיאה מנתה יותר מ – 25000 תושבים. נכון להיום, בסביבות אלף וחמש מאות ארמנים חיים ברובע הארמני. המספר הכולל של ארמנים במדינת ישראל עם ארמנים מהרפובליקות הסובייטיות לשעבר וארמנים מן הרפובליקה של ארמניה וביחד עם הגדה המערבית – מוערך בכשבעת אלפים תושבים. אך הארמנים הישנים אשר הם חלק מדור של ארמנים מן המאה הראשונה לפני הספירה ועם הארמנים הניצולים מאחרי טבח העם (1915 – 1922) ביחד עם ירושלים, יפו, רמלה וחיפה הם בסה"כ בסביבות אלפיים וחמש מאות איש. מרביתם שומרים על האזרחות הירדנית ואין להם את הישראלית. השאר הם ממשפחות מרפובליקות סובייטיות לשעבר. הם חיים במרכז ישראל ובחלקים דרומיים וצפוניים של ישראל. יש להם NGO (Non Govermental Organization) ארגון לא ממשלתי – איחוד של הארמנים בפתח תקווה, "נאירי".

 

השאלה החשובה ביותר עבור נוכחות אלפיים הארמנים בארץ הקודש – היא מעמדה של ירושלים וחלקם והנאתם מעיר הקודש. תחת איזו מדינה יהיה רובע ארמני – זוהי שאלה חשובה עבור האומה הארמנית........

 

 

http://www.holyland.org/

http://www.armenian-patriarchate.org/page2.html

 

 תורגם ע"י ראול ארנסטו כהן