հայ eng heb
armenia-israel.com armenia-israel.com





חדשות

24 06 2015
100 שנים אחרי: מדוע ישראל עדיין מסרבת להכיר בשואת הארמנים?

100 שנים אחרי: מדוע ישראל עדיין מסרבת להכיר בשואת הארמנים?

יותר מ-20 מדינות הכירו ברצח העם שביצעו העות'מנים בארמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה, ולאחרונה עשה זאת גם האפיפיור. למרות הידרדרות היחסים בין ישראל וטורקיה בירושלים ובוושינגטון ממשיכים לשמור על ברית ההכחשה; מה עומד מאחוריה ומה בעצם דורשים הארמנים?
26/04/2015 | תמר דליות

בתחילת החודש ציין האפיפיור פרנציסקוס כי "זו חובתנו להוקיר את זכרם" של הארמנים שנטבחו על ידי האימפריה העות'מנית במהלך מלחמת העולם הראשונה. במהלך זה הכיר למעשה ראש הכנסייה הקתולית ברצח העם, אשר מהווה במשך שנים רבות מוקד לעימותים פוליטיים בין טורקיה, ארמניה ומדינות העולם.


רצח העם הארמני, שיום השנה המאה לקיומו צוין אתמול, התרחש לפי בין השנים 1915-1918, במהלכן פינה הממשל העות'מאני המוסלמי ישובים ארמניים נוצריים וכפה על אלפי משפחות ארמניות לצעוד ב"צעדות מוות" לסוריה. אלה ששרדו את הטרנספר, מתו במחנות הריכוז ממחלות, רעב וקור או שהוצאו להורג בדרכים שונות. הארמנים טוענים כי מספר הקורבנות עומד על 1.5-2 מיליון בני אדם, אך מרבית החוקרים מסכימים על בין היקף של 600-800 אלף קורבנות. הטורקים מציינים כ-150-200 אלף בלבד. רצח העם הארמני הוכר על ידי למעלה מ-20 מדינות ברחבי העולם אך עד היום, ישראל מסרבת לעשות זאת.


בפוסט שהעלתה לאחרונה זהבה גלאון לעמוד הפייסבוק שלה, דרשה מהממשלה להכיר בג'נוסייד הארמני: "כבת לניצולי שואה, אני אומנם לא משווה בין שני האירועים, אבל כן מאמינה שבמיוחד עלינו מוטלת חובה מוסרית להיות רגישים לאסונם של מים אחרים, ובשום אופן לא להשלים עם השתקתם והכחשתם".


חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית מטעם מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב מספר כי בטורקיה התייחסו לאירוע ההיסטורי כגירוש "עד אשר לאחרונה הנשיא ארדואן יצא בפומבי והביע את תנחומיו לכל הארמנים בעולם, ותוך כדי חזר על התזה הטורקית, שגם טורקים רבים נהרגו באותן השנים. מה שארדואן מנסה לעשות הוא 'למכור את החבילה הזו' עם שם חדש - 'תקריות 1915' ומנסה להכניס את הטורקים כקורבן. בעצם הוא מנסה להוריד את הכתם של ג'נוסייד מהעם הטורקי ולשווק את זה מחדש - ככה אף אחד לא יוכל לבקש ממנו פיצויים או שטח".


"השנה ארדואן עשה טריק נוסף", מציין יורוג'ק. "הוא מקדים את יום הזיכרון לחייל האוסטרלי-ניו זילנדי בחזית גליפולי, ומקיים את הטקסים במקום ב-25 באפריל, ב-24 באפריל, שהוא יום הזיכרון לשואה הארמנית. הוא מזמין את כל מנהיגי העולם בכדי לטרפד את הגעתם ליום הזיכרון הארמני במעשה פוליטי שהוא די דרמטי".


 100 שנים אחרי: מדוע ישראל עדיין מסרבת להכיר בשואת הארמנים?
ארמנים מוצעדים לכלא סמוך לעיר אלאזיג שבמזרח טורקיה, אפריל 1915 | צילום: ויקיפדיה


"במידה וכל העולם יתחיל להכיר בשואה הארמנית יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על טורקיה. הארמנים עלולים לבקש פיצויים והשבת נכסים, בדומה לשואה שלנו עם הסכם הפיצויים של גרמניה. טורקיה לא רוצה למצוא את עצמה במקום של גרמניה ובנוסף יש לטורקים תפיסה היסטורית שהם בעצם האח הגדול של כל הנזקקים והעשוקים. הם החזק שמטפל בחלשים ורצח העם הארמני לא תואם למסגרת הזו" הוא מסביר. "בתור מי שגדל שם, אני יכול להעיד שברגע שהטורקים יכירו ברצח העם הארמני, אז הם למעשה אומרים שבכל ספרי הלימוד מ-1920 הם שיקרנו לנו, אנשים יתחילו לחשוב האם יש עוד שקרים עליהם השלטונות ירצו לספר ולהתוודות. זה לא רק שטורקיה תיצור רעידת אדמה בזירה הבינלאומית, אלא גם בזירה הפנימית".


לא עניין של פיצויים


דר' אייזיק לובלסקי, מרכז הקורס לג'נוסייד והיסטוריון באוניברסיטה הפתוחה מאמין שתביעה הארמנית איננה על פיצויים אלא על סגירת מעגל ועשיית צדק היסטורי. "אני אומר לסטודנטים שלי, תציירו לכם סיטואציה שבה גרמניה המערבית לאחר מלחמת העולם השנייה לא הייתה לוקחת אחריות באופן מלא, כמו שלקחה על פשעי הנאצים. שניצולי השואה לא היו מעולם זוכים לסגירה הפסיכולוגית, שבאה לידי ביטוי בשנות ה-50 והילך. הארמנים לא תובעים פיצויים כלכליים - זה סיפור שהוא עתיק ו-100 שנים לאחור אף אחד לא מעלה בדעתו לתבוע שטחים שלא בבעלותו וכדומה. תארו לכם שמדינה כמו אנגליה הייתה באה ואומרת 'אני לא מוכנה להתייחס לשואה היהודית מאחר ולא ברור לי מה היה בדיוק ובגלל שיותר חשוב לי לשמר את היחסים עם גרמניה'. זו סיטואציה שקשה להעלותה על הדעת וזה בדיוק מה שהארמנים מרגישים."


"אני בספק שההכרזה של האפיפיור הקתולי תשפיע על ישראל", ממשיך לובלסקי. "בלי קשר לכך הכירו בשואה הארמנית מעל ל-20 מדינות בעולם המערבי וחלק ממדינות ארצות הברית, אף שלא ברמה הפדרלית. הסיפור של ארה"ב מורכב מאחר ויש ברית לא מדוברת בינה לבין ישראל בסוגיה הזו ואילו ישראל הייתה מכירה, למחרת גם ארצות הברית ולהפך. בשנים האחרונות, בכל פעם שההצעה עולה בקונגרס האמריקאי, הנשיא מטיל וטו אף על פי שברק אובמה מצולם אומר ב-2008 בקמפיין הראשון שלו, שאם הוא יבחר הוא יכיר בשואה הארמנית - אז הוא אמר והטיל וטו. זה סיפור שמערב את הזויות הכי נלוזות. ארצות הברית וישראל לא מכירות בשואה הארמנית בגלל סיבות כלכליות, ביטחוניות ואסטרטגיות גרידא. מאחר וטורקיה היא המדינה המוסלמית היחידה שחברה בנאט"ו יש פה מערך אינטרסים ביטחוני, שצובע את הסיפור בצבעים אפילו יותר עזים."


 100 שנים אחרי: מדוע ישראל עדיין מסרבת להכיר בשואת הארמנים?


דר' לובלסקי. הארמנים לא תובעים פיצויים כלכליים, אלא צדק היסטורי | צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של האוניברסיטה הפתוחה


ינרוג'ק מחזק את הדברים ומסביר כי זה לא סוד שטורקיה נעזרה לא מעט בלובי היהודי, על מנת למנוע הכרה בשואה הארמנית וישראל לא יכולה להרשות לעצמה להכיר ולגרום נזק ליחסים עם טורקיה. "כשהם טובים היא לא רוצה לגרוע וכשהם רעים היא לא רוצה לגרום להם להידרדר עוד. צריך לקחת בחשבון שאחרי ההתבטאות של האפיפיור, טורקיה משכה את השגריר שלה מהוותיקן וכרגע בתל אביב יש רק מזכיר שני בשגרירות הטורקית. מבחינת ישראל, לקיים יחסים תקינים עם מדינה מוסלמית זה דבר מאוד משמעותי בזמן שהיא נאבקת במלחמת דה-לגיטימיזציה. הפוליטיקה היא דבר מתוחכם ולא על בסיס אישי ואם כל העולם יכיר, ישראל תוכל להצטרף לשיירה ולהכיר בעצמה, אבל ישראל לא תוכל להוביל מהלך כזה. במידה והמדינות הקתוליות ילכו בעקבותיו של האפיפיור אנחנו יכולים לצפות לאפקט דומינו, אך הכל תלוי בארצות הברית".


מסורת של שתיקה


כאשר בוחנים את הדיון בארץ ניתן לראות כיצד מסורת של שתיקה מלווה את המדיניות הישראלית, כפי שמעלה פרופ' יאיר אורון בספריו. דר' לובלסקי, ממשיך דרכו מספר כי "יאיר אורון, מקים הקורס היחיד בארץ שעוסק בג'נוסייד והחוקר היחיד בארץ שחוקר מצד הזווית הארמנית, ניסה להוביל מהלך במערכת החינוך ולהכניס מערכים דומים בתחום הג'נוסייד. הסיפור טורפד בממשלת שמאל דווקא (של אהוד ברק). מהבחינה הזו אין מונופול לשלילת ההכרה ברצח העם מצד ימין או שמאל ותלמידים ישראלים שיוצאים ממערכת החינוך יוצאים ממנה ואין להם שמץ של מושג על שום רצח עם אחר, דבר שמשליך על האטימות הכללית, שמאפיינת את האזרחים שלנו במה שקשור לסבל האחר. מצד שני מתפתחת תחושת קורבניות נוראה, שנדחפת לכולנו במערכת החינוך- סוג של שריטה פסיכולוגית נוראית. גורמים לנו להרגיש שאנחנו הקורבנות האולטימטיביים ואילו היינו לומדים על מקרים נוספים של ג'נוסייד, הינו יכולים ללמוד שאנחנו לא לבד במקום הזה".


כאשר מנסים לבחון האם קיים קשר בין רצח העם הארמני במהלך מלחמת העולם הראשונה, לשואה שהתרחשה במשך מלחמת העולם השנייה, עולות ספקולציות. דר' לובלסקי מסביר כי "היטלר באמת אמר בפרוץ מלחמת העולם השנייה, לפני הפלישה שלו לפולין בספטמבר 39', מול הקצינים הבכירים שלו - כמו שאף אחד לא זוכר היום מה שקרה עם הארמנים אף אחד גם לא יזכור מה יקרה עם היהודים".

100 שנים אחרי: מדוע ישראל עדיין מסרבת להכיר בשואת הארמנים?
 
ארמנים מפגינים לציון יום השנה המאה לרצח העם | צילום:thinkstock


"זה שמדינה כמו שישראל לא מכירה בג'נוסייד הארמני היא, למעשה, במילים אחרות, מכחישה אותו, מסכם דר' לובלסקי. "אין פה שום אפשרויות ביניים - או שאתה מכיר או שאתה מכחיש, נורא פשוט ולצערי זה המצב. ישראל שמבחינה מוסרית רואה את עצמה כמשמרת את זכר השואה, הייתה אמורה לעמוד מימין לצד כל העמים האחרים שעברו מקרי ג'נוסייד אחרים, לפחות במאה שנים האחרונות, ולסייע להם במצוקתם ואם לא זה, לפחות להכיר בסבל שחוו. פעולה שיש בה סממנים של כבוד ולהיות חלק מהעולם הגדול, שבו 30 מדינות דוגמת צרפת גרמניה יפן ואחרות הכירו בג'נוסייד הארמני, מבלי שיקרה דבר - יחסיהן עם טורקיה נשארו תקינים פחות או יותר".


שאלות של מוסר, ביטחון ואסטרטגיה עולות לנוכח השתיקה של ממשלת ישראל לגבי השואה הארמנית. בישראל כיום מתקיימת קהילה של כ-7,000 ארמנים בירושלים, פתח תקווה, יפו, חיפה ורמלה. רובם אינם אזרחים אלא תושבים ומנהיגם הדתי הינו הפטריארך הארמני של ירושלים - הארכיבישוף טורגום מאנוקיאן.


תגובת נציג הקהילה ארטיום צ'רנמריאן, יו"ר אגודת נאירי - איגוד ארמנים ישראלים בפתח תקווה: "ישראל לא מכירה בגלל שלישראל יחסים קרובים עם טורקיה. בכל פעם הם מקפיאים את בקשותינו בגלל אינטרסים כלכליים ועסקאות נשק למרות שהרבה ישראלים אקדמאיים כמו יאיר אורון או כתבים כמו יעקב אחימאיר תומכים בנו ומסים לקדם את הנושא. אנחנו בנאירי מקדמים קשרים עם הקהילה היהודית פה בפתח תקווה, עם הקהילה היהודית בארמניה, מכירים בחסידי אומות עולם ארמניים ואנחנו רוצים לחזק את הקשרים בין העמים שלנו, ששניהם עברו שואה וסבל".


http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=J&0r9VQ=EFJIJ





BACK