հայ eng heb
armenia-israel.com armenia-israel.com





חדשות

17 02 2013
ארמניה היהודית

 Jerusalem postארמנים בביקור האנדרטה לרצח העם הארמני בירוואן.

תמונה: רויטרס

מאת אנה בורשווסקַיה

The Jerusalem Post

עד גילויו של בית הקברות בשנת 1996, למעשה לא היו קודם לכן שום עדויות על קיומם של יהודים שחיו בארמניה בזמנים טרום מודרניים.

רבקה מילר, מתנדבת בחיל השלום בארמניה, הייתה סקפטית כאשר הבישוף אברהם מקרצ'יאן פנה אליה בנוגע לפתיחת מרכז לתרבות יהודית לצידו של בית קברות יהודי מתקופת ימי הביניים בכפר יֵגֶג'יס.

"הבחנתי בדבר...שלא היה הרבה צורה או מגוון כלשהו באזור ולא ממש יכולתי לדמיין מה תהיה הפואנטה של מרכז תרבות יהודית," כך אמרה.

אך לאחר ביקור בבית הקברות היא שינתה את דעתה והסכימה לשתף פעולה ולעבוד עם הבישוף בעזרה לשמרו. "סיפרתי לכל מי שרק הקשיב לגבי הנושא המדובר," היא סיפרה.

עד גילויו של בית הקברות בשנת 1996, למעשה לא היו קודם לכן שום עדויות על קיומם של יהודים שחיו בארמניה בזמנים טרום מודרניים. במדינה אשר אינה מתפארת במיוחד בריבוי מיעוטים דתיים או אתניים, יגג'יס היא קישור מרתק של תרבות והיסטוריה.

ביקרתי ביֵגֶג'יס בדצמבר 2012. הכפר אשר נמצא לצידי גדות הנהר בעל אותו השם, שוכן

כ – 96 ק"מ דרומית לבירה ירוואן כשמנגד מתייצב הרקע של עמק האררט ובמרחק של

כ – 112 ק"מ צפונית, פחות או יותר, מן הגבול עם איראן.

כאשר פרץ הסכסוך עם נגורנו קרבאך, תוך כדי שבריה"מ הייתה בקריסה, לכפר יגג'יס הייתה אוכלוסיה רבה ממקור אזארי.

הסיפור של הקהילה היהודית בארמניה מתוארך בערך לראשית המאה ה – 13 כאשר הפולש המונגולי החריב את האזור.

אך השושלת האורבילית אשר שלטה בממלכה הארמנית של סאוניק – אשר כללה את יגג'יס ואשר מאוחר יותר הפכוה לעיר בירתם והמחוז Vayots Dzor – ייסדו קשרים עם המונגולים.

בתמורה לכך, הם העניקו לממלכה של סאוניק סטטוס בעל פריבילגיה/ות. בעוד ששאר ארמניה הייתה במאבק, הממלכה – אשר הייתה מוגנת ע"י הסטטוס שלה וע"י הרים מכוסי שלג – פרחה והפכה למוקד הגירה אטרקטיבי, בין השאר עבור מהגרים יהודיים.

הבישוף מקרצ'יאן גילה את בית הקברות כאשר הוא ואחיו מאיס מקרצ'יאן פתחו את כפר ההבראה סיראנוש לילדים בכפר יגג'יס בכדי לספק מקלט, מזון, בילוי וחינוך עבור ילדים שהתייתמו מן המלחמה עם אזארבייג'ן.

הבישוף שמע על מעיין של מים מינרליים באזור.

הוא רצה למצוא את המעיין עבור הילדים ותוך כדי חיפושיו הוא נתקל בשלוש אבני מצבה אשר ראה בהן כיתוב שהוא לא הבין.

"חשבתי לעצמי, אולי איראנית?" הוא אמר לי כאשר נפגשנו בירוואן. ואז אורח אחר אשר שהה איתו באותו זמן, אמר לו שהכיתוב באבנים הוא בשפה העברית והבישוף פנה מיד לנציגים מן הקהילה היהודית הזעירה בירוואן בבקשת עזרה בנושא.

כמו כן הוא גם שלח תמונות של אותן אבני מצבות לפרופסור מיכאל סטון מן האוניברסיטה העברית בירושלים שאישר את החשד של הבישוף שמה שמצא הוא אכן בית קברות יהודי מימי הביניים. קבוצה מאורגנת של ארכיאולוגים ארמניים וישראליים והיסטוריונים חפרו  באתר בשנת 2001 ו 2002 ומצאו 64 מצבות נוספות. הרבה מהן נושאות כתובות עבריות בארמית ולכמה מהן יש עיטורים עם מוטיבים מן הממלכה האורבילית.

הצוות הארכיאולוגי גם מצא 3 טחנות אשר הבישוף אמר שהן מראות שהקהילה הייתה בעלת עסקים מפני שטחנה אחת יכלה להאכיל לפחות כמה משפחות.

היה גם מספר רב של מצבות מתחת לאדמה ללא כתובות כלל. באחת מן ההריסות הם מצאו אבן רחיים אשר אוחדה מחדש למבנה הבית והדבר מראה שאנשים חיו שם במשך תקופה ארוכה למדי. הם גם מצאו הרבה אבנים ולבנים אשר אולי היו שייכים למבנה כגון בית כנסת, אבל כמו בתלים אשר מייחדים את ישראל (ואת כורדיסטאן העיראקית), ישנו הרבה יותר לא גלוי מן הגלוי בארמניה.

ההתיישבות הימי ביניימית היהודית בארמניה היא תופעה ותגלית חשובה מאד.

"הנוכחות היהודית בארמניה מספקת קישור חשוב בין הקהילה המבוססת היטב והעתיקה של איראן ובין קהילות פונטיות – יהודיות ואחרות ולאלו שאפילו נמצאות צפונה," כתב מיכאל סטון.

הדבר יצריך, לאחר שהמחקר יגיע לסיומו, להעריך מחדש את היחסים והקשרים בין האזורים הללו ויש לכך גם השלכות היסטוריות במובנים הכלכליים והמסחריים.

במאה ה – 13, אמר הבישוף מקרצ'יאן, "בתקופה שבה קשה לך לדמיין שלארץ...באירופה עזרה ליצור ו/או  לא להרוס התיישבות יהודית...זה נפלא הצורה שבה יכלו להתאסף יחדיו סמלים תרבותיים וארכיטקטוניים יהודיים ארמניים...והם היו מחוברים, ובנו אחת מן הממלכות החזקות במהלך התקופה של המונגולים."

חלומו של הבישוף הוא לבנות מוזיאון או מרכז תרבות על היהודים בארמניה אשר יתמקד בעיקר בחינוך.

"בגלל שלשני העמים הללו ישנם קשרים כה עתיקים...ועד עתה מדובר באחד העמים היחידים שאיתם לא ממש היו לנו שום בעיות", הוא ציין בחיוך.

הבישוף רוצה שאנשים ידעו אילו קשרים היו קיימים בין הארמנים ליהודים, סיפורים על איך שהם עזרו אחד לשני במהלך רצח העם הארמני והשואה, למשל.

"עמים אלו באזור הזה, אני חושב שהם צריכים לתמוך זה בזה...בסופו של דבר הם בעלי גורל משותף."

 

הכותבת, עוזרת מנהלת ב - Atlantic Council הייתה גם זוכת מלגה

ב – IREX ארמניה.



http://www.jpost.com/Opinion/Op-EdContributors/Article.aspx?id=302937

תורגם ע"י ראול ארנסטו כהן




BACK