հայ eng heb
armenia-israel.com armenia-israel.com





חדשות

17 09 2013
הענקת מדליית הקרן של ראול וולנברג למציל ארמני

נכתב ע"י קרן ראול וולנברג הבין לאומית 

בטקס מרגש אשר התרחש בארמון הנשיאות ביֶרְוואן, ארמניה, הקרן הבין לאומית של ראול וולנברג (IRWF), העניקה את מדליית המאה של קרן ראול וולנברג, למציל השואה הד"ר הארוּטיוּן חַאצַ'טְריאן. המדליה הוצגה והובאה לפני אנה חאצ'טריאן, על שמו של סבה, ע"י ברוך טננבאום – מייסד הקרן הבין לאומית של ראול וולנברג וע"י אָרְטיוֹם צ'רְנַמוֹריאן – מתנדב בולט בקרן IRWF.

"במהלך השנתיים האחרונות, הארגון שלנו מנוהל ע"י רעי הטוב, מר אדוּארְדו יוּרְנקיאן, יזם ארגנטינאי נודע, ממוצא ארמני. אנו מרגישים מבורכים שיש לנו אותו מועסק בשטח מפני שהוא החדיר בנו את מה שהייתי מגדיר כ"הרוח הארמנית"; שילוב הערכים הנעלים ביותר של סולידריות הומאנית והתמדה בלתי פוסקת של יוזמה, אשר הן כה טיפוסיות לעם הארמני." כך אמר טננבאום. "קרן וולנברג תמשיך בעבודתה הבלתי פוסקת במטרתה לגילוי הסיפורים המעוררים יראת כבוד בהשראתם, של מצילי שואה ארמניים נוספים. זהו כבוד גדול עבורנו ואנו גאים להעניק את מדליית המאה של הקרן הבין לאומית של ראול וולנברג לנשיא סרג' סארְגְסיאן, אשר כראש המדינה של הרפובליקה הארמנית, מתייצב כאן ומייצג את כל אותם הגיבורים הארמניים, אלו אשר כבר קיבלו הכרה ולאלו אשר עדיין עלומי שם." זאת אמר דני ריינר, סגן נשיא IRWF. הארוּטיוּן חַאצַ'טְריאן נולד ב – 5 באפריל, 1915 בכפר קַארַחאן – בֵקְלוּ אשר בנַחידְזֵ'וואן. הוא עבר ליֶרְוואן בשנת 1934 ושם רכש את השכלתו בלימודי רפואה במכון לרפואה הממשלתי של יֶרְוואן. הוא הצטרף לצבא הסובייטי כרופא, בשנת 1939. באוגוסט 1941, הוא נלכד ונשבה ע"י הנאצים ונלקח כאסיר ליד העיר וְליקיֵיה לוּקי (שברוסיה). במחנה האסירים השבויים הנ"ל, בעוד שירת כרופא במקום, הוא פגש וטיפל באסיר פצוע וחולה, ג'וזֵף קוֹגַן ובכך הציל את חייו. חאצ'טריאן שב לארמניה בשנת 1946 ועבד בין השנים 1946-49 כרופא בכיר בבית החולים האזורי של אַשְתַרַאק. הוא נשפט ונידון למוות בשנת 1949, לאחר שהואשם בבגידה במולדתו. גזר הדין שונה לאחר מכן ל – 25 שנות מאסר בפועל. מ – 1946 עד 1956, הוא ריצה את עונשו בנוֹרילסְק, סיביר. הוא שוחרר ב – 1956 והוחזר לתפקידו ב – 1960. הוא עבד כרופא במרפאה הרב תחומית N17 שבעיר ירוואן, בין השנים 1956-1984. בשנת 1983 הייתה לו פגישה מחודשת ונכספת עם שותפיו הצבאיים וחבריו. מכתב אשר שלח ג'וזף מוזס קוֹגַן לוועד לביטחון המדינה של איחוד הרפובליקות הסוציאליסטיות סובייטיות (ה - USSR, ברית המועצות), חושף איך הגיבור הארמני הנ"ל, הד"ר הארוטיון חאצ'טריאן, הציל את חייו של מר קוגן. במכתב זה, קוגן מספר את הסיפור בשלמותו ומתאר כמה פעמים הארמנים באופן כללי, וד"ר חאצ'טריאן בפרט, הציל את חייו. קוגן נתפס ונלקח לשבי ע"י הגרמנים בקרבת העיר וליקייה לוקי בסוף אוגוסט, 1941. הוא היה פצוע ברגלו הימנית, ללא הכרה, והועבר למחנה הריכוז הנושא את אותו שם כמו העיירה. הד"ר הארוטיון חאצ'טריאן טיפל בו והוא היה מסוגל ללכת שוב על רגליו, אך לאחר מכן אסיר המלחמה היהודי חלה במחלה הזיהומית של טיפוס הבהרות. על אף ההסגר והפקודה לא ליצור שום קשר עם חולים במצב גסיסה, חאצ'טריאן המשיך לבקרו, והיה אף מביא לו מזון ותרופות. אסירי המלחמה היו לרוב מועברים למחנות ריכוז שונים; ממחנה וְליקִייה לוּקי אל פוֹלוֹצְק, מפוֹלוֹצְק אל בוְֹריסוֹבוֹ, מבוֹריסוֹבוֹ אל בֵניַמינוֹבוֹ (בפולין). בֵניַמינוֹבוֹ לא היה המיקום היחידי בפולין אשר היו בו אסירי מלחמה סובייטיים; הם היו מועברים מ בֵניַמינוֹבוֹ אל דֵמְבלִין, מדֵמְבלִין אל פּוּלַאבי. במהלך השנתיים האחרונות, ה – IRWF נמצאת בחיפושים אקטיביים אחר מצילי שואה ארמניים וכך קרה שהזמרת הארמנית הנודעת, אנה חאצ'טריאן, יצרה קשר עם מר ארטיום צ'רנמוריאן – מתנדב של ארגון ה – IRWF וציידה אותו במידע על אודות מעשי הגבורה של סבה המנוח – הד"ר הארוטיון חאצ'טריאן. לצורך הגנתו, הד"ר חאצ'טריאן הצליח לסדר עבור ג'וזף קוגן שיוכל להישאר עם האסירים הארמניים ושיישא את השם מיכאל מַרְקוֹסִיאן (מישה מרקוסיאן). אולם, אדם אלמוני בגד בו והסגיר אותו למפקדי המחנה בוריסובו. בספרו של העיתונאי מיכאל האקוֹביאן, אשר נושא את הכותרת "אנשים נעדרים" (Missisng" People"), הוא מתאר פרק מסוים אשר בו אסיר מלחמה ארמני (מאוחר יותר ידוע כמפקד הפלוגה הפרטיזאנית הסובייטית הראשונה בצרפת), אלכסנדר גַאזַריאן היה שמו, הנקרא ע"י הנאצים להגיע למפקדה של מחנה בוריסובו עם האסיר מרקוסיאן (קוגן) בתור מתרגם. גאזריאן תוחקר תחת אזהרת חשד שהוא יהודי. הו אז, הארמני שוחרר ולאחר מכן גם מרקוסיאן. מאוחר יותר כתב קוגן במכתב: "במחנה הריכוז שבעיר פּוּלַאבי, אדם אלמוני פיזר שמועות בנוגע לרקע שלי והגרמנים הקימו וועדה רפואית בכדי לקבוע את הלאום שלי. הדבר היה נראה כבלתי נמנע שאני אהיה נידון למוות, אך ברגע האחרון, ממש רגע לפני שהציגו אותי בפני הרופאים הנאציים, הרופא הלא גרמני היחידי אשר היה בוועדה הזו הצליח לצאת מן החדר ובכך סיכן את חייו ועצר אותי במסדרון ומסר לי את המידע אשר מישהו הסגיר אותי". דרך מאמציו של אסיר המלחמה הארמני אשר יסד את ארגון המחתרת הפטריוטית האנטי פאשיסטית במחנה בנימינובו בשנת 1942, קוגן היה מסוגל להתחבא ועוד באותו הלילה אורגנה בריחתו. יותר מ – 17 שנים לאחר מכן, בעזרת מכתב מסגן אלוף אלכסנדר גאזריאן, הוא גילה ששוב, בעקבות הסגרה ובגידה, אותם הארמנים אשר ארגנו את בריחתו שתצא לאור, הוחזקו כאסירים באותו מחנה הריכוז הפאשיסטי. אחד מן החברים המייסדים של ארגון המחתרת הפטריוטית האנטי פאשיסטית, וַאהָאן וַרְדַנִיאַן, תיאר בפרטי פרטים את זיכרונותיו מן הבריחה של קוגן: "לפני שהתקיימה הוועדה הרפואית, החלטנו לסדר את בריחתו במהלך אחת מפגישות הארגון שלנו. הבאנו לו כלי נשק וכדורים. הוא הצליח לקפוץ מעל לחומה ולברוח. הגרמנים גילו הכל למחרת, כנראה בגלל אותו מלשין. סטפן יאגְ'דְזִ'יאן זוכה מאשמה ואנחנו, הנותרים, נשפטנו כאנשי צבא גרמנים. אנחנו נחשבנו כחיילי וורמאכט. נידונו למספר שנות מאסר בפועל; שכחתי בדיוק לכמה. קַארַפֵּטִיאַן נידון להוצאה להורג בשל יצירת קשר לכאורה, עם הפרטיזנים. הד"ר הארוטיון חאצ'טריאן נפטר ב – 23 בנובמבר 1985, בגיל 70. באשר לקוגן, לא ידוע לגביו דבר מאז מותו של חאצ'טריאן.

 http://www.raoulwallenberg.net/news/wallenberg-foundation-bestows-wallenberg-medal-to-an-armenian-rescuer/

 


BACK