"מי שדיברנו איתו, הוא מדבר על זה. אנחנו רוצים להבין על מה מדברים עם אזרבייג'ן, יש בעיות בין ארמניה ואזרבייג'ן שנמשכות מאז שנות התשעים, יש עניין של פליטים וכו'. בהצהרות של באקו אומרים לפעמים שהפליטים האלה חייבים לחזור וכו'. האם זו נתפסת, מהי נקודת השיבה של האנשים האלה, וכו'. נקודת המבט שלך בנושא זה, כאשר אזרבייג'ן מעלה גם את נושא החזרת הפליטים?" שאל עיתונאי טורקי את ניקול פאשיניאן.
"יש תוספת חשובה מאוד לשאלתך. אזרבייג'ן למעשה מעלה סוגיה שהיא מכנה "מערב אזרבייג'ן". ואזרבייג'ן מכנה "מערב אזרבייג'ן" כ-60-70% מהשטח הריבוני של הרפובליקה של ארמניה ומזמינה אותנו לדון בנושא "מערב אזרבייג'ן", תוך שהיא מכנה "מערב אזרבייג'ן", תוך שהיא מכנה "הטריטוריה המערבית של הרפובליקה המערבית-60". אזרבייג'ן". אנחנו אומרים שאין "מערב אזרבייג'ן" בארמניה אם אנחנו רוצים לחפש את מערב אזרבייג'ן, או לראות את מערב אזרבייג'ן, אז מערב אזרבייג'ן הוא קזח, אגסטפה, גטאבי, קלבג'ר, לאצ'ין, זאנג'לן, קובאטלו, אם אני מתכוון לכמה אזורים של אזרבייג'ן. אבל אני מתכוון, אנחנו יכולים להסתכל על המפה ולומר איפה מערב אזרבייג'ן. אין מערב אזרבייג'ן בצד הזה של קו זה.
כלומר, הם מנסים להציב את זה תחת ההיגיון של סוגיות הומניטריות, וקוראים לנו לדון בנושא כלשהו, אבל אני אומר שוב, הם קוראים ל-60% מהשטח הריבוני של ארצנו "מערב אזרבייג'ן". ולפיכך, סוגיה כזו אינה דבר שעלינו לדון בו, היא אינה יכולה להידון על ידי אף מדינה.
ובכלל, אם אנחנו מדברים על נושא הפליטים, כבר ציינתי, יש לנו אפילו מסמך על החזרת פליטים לנגורנו קרבאך ולאזורים סמוכים. בארמניה ובתפוצות יש פליטים מנחיצ'ואן, באקו, סומגייט, האזורים הסמוכים נגורנו קרבאך, גנג'ה ועוד. התפיסה שלנו היא שמדובר בסך הכל בתביעות טריטוריאליות נגד ארמניה, ולכן איננו יכולים לדון בנושא הזה.
גם מה שמכונה "מסדרון זנגזור" אינו מקובל עלינו מסיבה זו בדיוק, מכיוון שהוא מכיל תביעה טריטוריאלית נגד הרפובליקה של ארמניה. אם אנחנו מדברים על תקשורת תחבורתית ותקשורת כלכלית, אנחנו פתוחים ואומרים שכן, אנחנו מוכנים, כפי שכבר אמרתי, לבטל חסימה של קשרים אזוריים, תחבורתיים וכלכליים בתנאי הריבונות, השלמות הטריטוריאלית, סמכות השיפוט וההדדיות של המדינות. ומבינה שיש סיבוכים, אנחנו אפילו אומרים שאנחנו מוכנים להקלות מסוימות כדי שזה יהפוך למציאות, והצענו הצעה ספציפית לשיקום חיבור הרכבת ומחכים לתגובת אזרבייג'ן. זאת ועוד, איננו מפרסמים את מהות הצעה זו מהסיבה הפשוטה לשלול פגיעה באתיקה דיפלומטית, שכן משמעות הדבר היא חשיפת מהותו של מסמך עבודה, אך להערכתנו פתרנו סוגיה זו ומצפים לעצמנו לפתרון דומה.
היום אני אומר שהצענו פתרון שיפתור את סוגיית הובלת מטענים ברכבת ממערב אזרבייג'ן לנחיצ'ואן דרך שטח ארמניה. כל מה שנותר הוא שאזרבייג'ן תסכים לפתרון הזה. יתרה מכך, מאז 2022, אם אני לא טועה, הממשלה מפיצה טיוטת החלטת ממשלה על פתיחת שלושה מחסומים בגבול עם אזרבייג'ן. במילים אחרות, הטיוטה עוסקת בפתיחת מחסומים בנקודות גבול ספציפיות כדי שכלי רכב, מטענים ואזרחים אזרבייג'נים יוכלו לנסוע דרך שטחה של הרפובליקה של ארמניה, כולל לנחיצ'בן. וכך אנו רואים את הנושא.
אזרבייג'ן סותרת את עצמה. באיזה אופן? אזרבייג'ן סותרת את עצמה בכך שהם קוראים רשמית לשנת 2021 והתקופה שלאחר מכן תקופה שלאחר סכסוך. אבל הם מדברים כל יום בשפת הסכסוך. במילים אחרות, שני הנרטיבים הללו של אזרבייג'ן אינם תואמים זה את זה. כל יום שפת הסכסוך, כל יום רטוריקה תוקפנית, כל יום כוח, אם לא כל יום, לעתים קרובות מאוד, לעתים קרובות מאוד איום הכוח והשימוש בכוח, והנרטיב של "מערב אזרבייג'ן" המעמיד בספק את עצם קיומה של ארמניה, בואו נהיה כנים, עצם קיומה של מדינת ארמניה. ובמקביל, הזמנה לדיון, סליחה, לדעתי, זה לפחות מוזר.
אגב, ואולי במסגרת אותה נוסחת שלום אני אומר מצד אחד שהחל מהקו הזה, מערב אזרבייג'ן זה כאן, אבל אין "מערב אזרבייג'ן" בצד הזה של הקו הזה, אבל אני מבין שהשיחה הזו לא תהיה שלמה אם לא אגיד שגם מערב ארמניה נמצאת כאן. זה בעצם שני משפטים, אבל זו תפיסת השלום והרעיון שלנו, כי אם הנוסחאות האלה לא קיימות, יתרה מכך, אני אומר שוב, יכולות להיות כל מיני תפיסות שונות של היסטוריה, אירועים היסטוריים וכו', אבל אם אנחנו רוצים לבנות שלום, אי אפשר לבנות שום דבר על אזור זורם.
אגב, יש משהו מאוד חשוב. אל לנו לשכוח שלרפובליקה של ארמניה ולרפובליקה של אזרבייג'ן כבר יש את המסמך הבינלאומי הראשון שאושרר הדדי, שהוא תקנות ועדות התיחום של מדינותינו, שנחתם על ידי הוועדות של מדינותינו ואושרר על פי הנהלים הפנימיים של מדינותינו, שם נרשם שהבסיס, עקרון התיחום הבסיסי של הצהרת אלמה-אטה. הצהרת עלמא-אתא, שנחתמה ב-1991, מביאה שתי התייחסויות בהקשר לסוגייתנו, הראשונה היא שברית המועצות מפסיקה להתקיים, והגבולות המנהליים של מדינות ברית המועצות הופכים לגבולות מדינה. ולפיכך, הנרטיב הזה כבר סותר את המסמך דה יורה הקיים בין ארמניה ואזרבייג'ן, הוא סותר אותו ישירות. אנחנו מחויבים להסכם הזה ומתקדמים בעקביות ובסבלנות לקראת שלום", ענה פאשיניאן.
