דוברות לשכת רה"מ הארמני מגיבה לדבריו של נשיא אזרבייג'ן אילהם עליייב: "הצהרתו לפיה אזרחים אזריים לא יפגשו את שירותי הגבול הארמניים חורגת לחלוטין מההיגיון של השיח שנוהל"

Ադրբեջանի նախագահի ասածը, թե Ադրբեջանի քաղաքացիները չպետք է հանդիպեն հայկական սահմանապահ ծառայությանը, դուրս է տեղի ունեցած քննարկումների տրամաբանությունից. Նազելի Բաղդասարյան

משרד ראש ממשלת ארמניה התייחס להצהרותיו האחרונות של נשיא אזרבייג'ן אילהם עליייב.

דוברת רה"מ ניקול פשיניאן, נאזלי באղדסריאן, השיבה לשאלת Armenpress בהתייחסות לנאום שנשא עליייב בפורום תקשורת בינלאומי, בו חזר שוב על נרטיב "מסדרון זנגזור" והצהיר כי "סחורות ואזרחים אזריים לא ייפגשו עם שירותי הגבול הארמניים או עם כל גורם אחר" – תוך הצגת ציר חיבור זה כנתיב בטוח וחופשי בין חלקי אזרבייג'ן. לדבריו, סוגיה זו עלתה גם בפגישה עם רה"מ הארמני באבו דאבי.

תגובת באղדסריאן:

רפובליקת ארמניה מעולם לא דנה, איננה דנה, ולא תדון במונחים או בלוגיקה שמציג נשיא אזרבייג'ן. ארמניה דנה עם אזרבייג'ן ושותפות בינלאומיות נוספות ביוזמת "צומת השלום". ארמניה מצפה לפתיחת מסדרי תחבורה דרך שטח אזרבייג'ן, דרך מחוז סיוניק ויתר חלקי ארמניה, וכן מ/אל מדינות שלישיות.

ארמניה מוכנה לאפשר מעבר תחבורתי דרך שטחה בין מחוזות מערב אזרבייג'ן והרפובליקה האוטונומית נחצ'יבאן, וכן מאזרבייג'ן אל מדינות שלישיות ובחזרה. כל זאת על בסיס הכרה הדדית מלאה בריבונות, שלמות טריטוריאלית, תחולה שיפוטית ושוויון הדדי.

ארמניה לא דנה ולא תדון באף אפשרות אחרת, לא בפגישה באבו דאבי ב-10 ביולי השנה, ולא לפני כן ולא אחר כך. הצהרתו של עליייב, לפיה אזרחים אזריים לא יפגשו את שירותי הגבול של ארמניה, חורגת לחלוטין מהשיח שנוהל ומהווה למעשה תביעה טריטוריאלית מוסווית – תביעה שאינה מתקבלת על הדעת, וסותרת את רוח והאות של ההסכמות והמשא ומתן עד כה.

כפי שהבהיר רה"מ פשיניאן במסיבת העיתונאים שלו ב-16 ביולי, כל אדם וסחורה שנכנסים לשטח ארמניה, לרבות לצורך מעבר, חייבים לעבור בדיקת גבול ומכס על פי הסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים. מדינת ארמניה אינה יכולה שלא לדעת מי נכנס לשטחה, האם יצא לאחר מכן, מה טיב המסמכים שברשותו ואם הם תקינים. חדירה לשטח המדינה ללא פיקוח עלולה להפוך למוקד בלתי נשלט של הברחות.

למשל, אם משאית עמוסה בחומרים כימיים תתרסק בשטח ארמניה, המדינה תישא באחריות והגופים הרלוונטיים שלה יצטרכו להתמודד עם ההשלכות. לכן, אין אפשרות לחצות את שטח ארמניה מבלי לפגוש את השירותים הרלוונטיים של המדינה.

גם לארמניה וגם לאזרבייג'ן יש התחייבויות בינלאומיות, כגון מניעת פשיעה חוצת גבולות – התחייבויות שמבוצעות גם באמצעות מערכי המכס והגבול. לכן, ההצהרה האזרית אינה מובנת גם בהקשר זה.

יחד עם זאת, כפי שהבהיר רה"מ פשיניאן, נקודות המגע בגבול ובמכס יכולות להתבצע בטכנולוגיות מודרניות, לעיתים ללא מגע יד אדם, באמצעות דרכונים ביומטריים, הצהרות דיגיטליות וסריקות אוטומטיות – כפי שמקובל כיום במדינות רבות.

בכל מקרה, קרונות רכבת החוצים את שטח ארמניה ייחתמו (sealed) כדי למנוע הברחות. קיימים גם תעריפים בינלאומיים מוסכמים למעבר – עבור רכבות, צינורות, כבישים, כלי רכב פרטיים ומסחריים – ומדינות לעיתים קובעות תעריפים מוסכמים הדדית. בכל מקרה, דמי המעבר צריכים להיות משולמים, והכנסותיהם ייכנסו לתקציב המדינה של ארמניה.

בעניין הביטחון: רפובליקת ארמניה עצמה היא זו שמבטיחה את ביטחונם של הכבישים, הסחורות, הרכבים והנוסעים העוברים בשטחה. במסגרת פרויקט "צומת השלום", מתוכננים מנגנוני ביטחון נוספים, כולל הקמת יחידה מיוחדת בשירות הביטחון הלאומי של ארמניה למטרה זו. המדינה מוכנה להבטיח את ביטחון המעבר של סחורות, רכבים, צינורות, כבלים ונוסעים.

בעניין השקעות בתשתיות התחבורתיות, כל מדינה תקבע לעצמה את מודל ההשקעה המתאים לה. רה"מ פשיניאן הבהיר כי לא ייתכנו מודלים להשקעה בשטח ארמניה הסותרים את ריבונותה, שלמותה הטריטוריאלית או סמכות השיפוט שלה.


שאלה על הקמת מסילת רכבת בצד האזרי:

עליייב טען כי בניית המסילה בצד האזרי לקראת סיום, ואולי אף תושלם באביב הבא, בעוד שבצד הארמני, לדבריו, לא נעשה דבר בחמש השנים האחרונות, וכי אם תימשך "ההשהיה", ארמניה תמצא את עצמה מבודדת תחבורתית ופוליטית.

תגובת באגדסריאן:

ממשלת ארמניה העלתה שוב ושוב הצעות לפתיחת קשרי התחבורה האזוריים, כולל הצעה חדשה בשנה שעברה, שלפיה רכבות עם נהגים ארמנים, על בסיס העקרונות שפורטו, יובילו סחורות בין מערב אזרבייג'ן ונחצ'יבאן, וכן בין מחוז סיוניק לשאר חלקי ארמניה. רה"מ פשיניאן הציג הצעה זו בפומבי בפורום "דיאלוג ירוואן". אזרבייג'ן, עם זאת, מתעלמת מהצעות אלה או דוחה אותן.

המסילה הנבנית באזרבייג'ן מיועדת גם לתנועה פנימית – בין באקו למערב אזרבייג'ן – ולכן אין טעם לבנות את המסילה בצד הארמני (42 ק"מ) מבלי להגיע להסכמה עם אזרבייג'ן. המסילה לא תהיה שימושית אפילו לצורכי תעבורה פנימית של ארמניה בלי הסכם.

הטענות על הסרת נושא התחבורה האזורית מהשולחן חסרות בסיס. עבודות ההכנה כבר החלו, לרבות סלילת כביש חדש לכפר נרנדזור, שם נעשה השימוש בדרכים כיום על גבי מסילה ישנה.

ממשלת ארמניה מעוניינת בפתיחת כל מסדרי התחבורה עם שכנותיה, ופרויקט "צומת השלום" מוכיח זאת, כאשר נציגים ארמנים מציגים אותו בפורומים בינלאומיים שונים.


שאלה בנוגע להסכם שלום ודרישות מוקדמות:

נשיא אזרבייג'ן אמר כי הצדדים קרובים לחתימה על הסכם שלום, אך העלה תנאים מוקדמים – ביטול קבוצת מינסק ושינויים חוקתיים בארמניה.

תגובת באגדסריאן:

גם רה"מ פשיניאן אמר שהצדדים קרובים לחתימת הסכם שלום. סוגיות כמו מנגנוני קבוצת מינסק והחתימה המוקדמת על ההסכם נבחנות ונמצאות בדיונים פעילים.

באשר לחוקה: רה"מ הבהיר לא פעם כי ייזום שינויים חוקתיים רק אם בית המשפט החוקתי יקבע שההסכם סותר את החוקה – ולא לפני כן. בהחלטת ספטמבר 2024 קבע בית המשפט החוקתי שלארמניה אין טענות טריטוריאליות כלפי אף מדינה.

פשיניאן דיבר רבות על כך גם בדיוני ביצוע תכנית הממשלה ל-2021–2026 וגם בפורום "דיאלוג ירוואן". עוד יש לזכור שפשיניאן כבר יזם בין השנים 2018–2020 דיונים לצורך גיבוש חוקה חדשה – נושא שנמצא כיום בדיון מוסדי פעיל. עם זאת, זו סוגיה פנים-ארמנית, ואינה חלק מהמו"מ עם אזרבייג'ן.


שאלה בנושא שבויים ונעדרים:

תגובת באגדסריאן:

רה"מ פשיניאן הצהיר כי סוגיות אלו עולות בכל סבבי השיחות, וגם במשא ומתן הנוכחי הן נידונות באופן עקבי.

SHARE​

כתיבת תגובה

עוד כתבות