הצהרת ניו יורק היא תוצאה של כנס בינלאומי שנערך ביולי במטה האו"ם, ביוזמת צרפת וסעודיה, שיחודש בהמשך החודש.
האסיפה הכללית מורכבת מ-193 מדינות חברות באו"ם, ו-142 מדינות הצביעו בעד החלטה התומכת במסמך.
ישראל הצביעה נגד, לצד תשע מדינות נוספות – ארגנטינה, הונגריה, מיקרונזיה, נאורו, פאלאו, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי, טונגה וארצות הברית – בעוד 12 מדינות נמנעו מהצבעה.
לפני ההצבעה, השגריר הצרפתי ז’רום בונהפונט ציין כי הצהרת ניו יורק "מגדירה מפת דרכים אחת למימוש פתרון שתי המדינות".
המפה כוללת הפסקת אש מיידית בעזה, שחרור כל השבויים שמוחזקים שם, והקמת מדינה פלסטינית שהיא ברת קיימא וריבונית.
מפת הדרכים קוראת גם לפירוז חמאס והוצאתו ממנגנוני השלטון בעזה, נורמליזציה בין ישראל למדינות ערב, וכן להבטחות ביטחוניות קולקטיביות.
לפני ההצבעה אמר השגריר הישראלי דני דנון כי "הצהרה חד-צדדית זו לא תיזכר כצעד לקראת שלום, אלא כעוד מחווה ריקה המחלישה את האמינות של האסיפה הזו".
הוא הוסיף כי "חמאס הוא המרוויח הגדול מכל אישור כאן היום" וכי היא תוגדר כ"פרי ה-7 באוקטובר".
הכנס הבינלאומי ברמת גבוהה שנערך ביולי התקיים על רקע המלחמה בעזה והידרדרות הסיכויים למימוש פתרון שתי המדינות.
בהצהרותיו לפתיחת המושב, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ציין כי "השאלה המרכזית לשלום במזרח התיכון היא יישום פתרון שתי המדינות, שבו שתי מדינות עצמאיות, ריבוניות ודמוקרטיות – ישראל ופלסטין – יחיו זו לצד זו בשלום ובביטחון".
