הסתיימה עבודת הסמינר ה־108 של רוז־רוט של אספת הפרלמנט של נאט״ו בירוואן

ב־23 בספטמבר נמשך בירוואן הסמינר ה־108 של רוז־רוט של אספת הפרלמנט של נאט״ו. סדר היום עסק בנושא: „ארמניה והקווקז הדרומי בעולם משתנה: חיזוק הדמוקרטיה והביטחון האזורי“.

במסגרת הפאנל „חיזוק החוסן הדמוקרטי בארמניה ומעבר לה“ דנו הדוברים במנגנונים לחיזוק החוסן הדמוקרטי ובהתגברות על האתגרים הקיימים.

״ארמניה רשמה התקדמות דמוקרטית משמעותית בשנים האחרונות, אך המדינה עדיין ניצבת בפני קשיים פנימיים וחיצוניים ניכרים שבוחנים את חוסנה,“ ציינה אנטיה פריץ, סגנית ראש מחלקת הפעילות לאירופה ומרכז אסיה במרכז ז׳נבה לממשל מגזר הביטחון. היא הדגישה כי על הגורמים הפנימיים והבין־לאומיים לוודא שלא יחול נסיגה בתחומי הרפורמות המרכזיים.

״אנו רואים ששותפינו הארמנים פועלים במסירות ובנחישות ליישם רפורמות,“ הוסיפה פריץ, תוך שציינה כי המהלך ידרוש זמן – עובדה שעליה לקבל לא רק הקהילה הבין־לאומית אלא גם הגורמים המקומיים. לדבריה, החוסן הדמוקרטי חיוני למניעת אי־יציבות אזורית, שכן דמוקרטיות חסונות מסוגלות טוב יותר להתמודד עם אתגרים גלובליים מורכבים.

Arthur Sakunts, Head of the Helsinki Citizens’ Assembly Vanadzor Office, stressed that after the Velvet Revolution, Armenia launched the process of restoring democratic institutions. However, the

״דעיכה של החוסן הדמוקרטי עלולה לעודד מדינות אוטוריטריות. כאשר הדמוקרטיה נסוגה, המדינה נעשית פגיעה,“ התריעה פריץ, והוסיפה כי רפורמות דמוקרטיות בתחומי הביטחון וההגנה הן הכרח אסטרטגי.

ארתור סאקונץ, ראש הסניף בוונאדזור של אספת האזרחים ההלסינקית, ציין כי לאחר מהפכת הקטיפה החלה ארמניה בתהליך של שיקום המוסדות הדמוקרטיים. אולם, לדבריו, ההתפתחויות הדמוקרטיות נתקלו באתגרים רציניים – מגפת הקורונה ומלחמת 44 הימים. עבור דמוקרטיה מתהווה, אתגרים מסוג זה היו קשים במיוחד.

בהתייחסו לביסוס השלום באזור, סאקונץ הביע את עמדתו כי שלום המבוסס על ערכים דמוקרטיים ושלטון החוק בלבד עשוי להיות ארוך טווח. הוא הדגיש את חשיבות חיזוק מנגנוני הפיקוח האזרחי על גופי הביטחון ואת הגנת זכויות האדם בכוחות המזוינים, ביחסי המשטרה ובמוסדות הכליאה. כמו כן הצביע על הצורך ברפורמות במספר תחומים ודן באתגרים האזוריים.

אדגר חאצ׳טריאן, מייסד ויו״ר ארגון „דיאלוג לשלום“, התמקד ברפורמות בתחום הביטחון של ארמניה והדגיש כי אלו חיוניות לחוסן הדמוקרטי. כיום ארמניה משנה את מוסדות הביטחון שלה בתנאים של אתגרים גיאופוליטיים מורכבים ושינויים פנימיים. לדבריו, הרפורמות חייבות להיות שקופות, אחראיות וכוללות, כדי לחזק את הדמוקרטיה, את אמון הציבור ואת החוסן תוך שמירה על נורמות דמוקרטיות. הוא הציג מפת דרכים שגובשה וציין אתגרים מרכזיים, ביניהם מורשת סובייטית ותפיסות מיושנות, מתחים אזוריים מתמשכים, תלות גיאופוליטית, לחצים היברידיים, קמפיינים של דיסאינפורמציה, פיצול חברתי, חוסר אמון ציבורי, פיקוח חלש והתנגדות מוסדית. בהקשר זה הציג שבעה עמודי תווך אסטרטגיים לרפורמות.

לפני הדיון בנושא איומים ביטחוניים והיברידיים בארמניה ובאזור, נשאה דברים שגרירת ארצות הברית בארמניה, כריסטינה קווין. היא התייחסה לחתימה המוקדמת על הסכם השלום בין ארמניה לאזרבייג׳ן בוושינגטון, לתהליכים שבאו בעקבותיו ולשיתופי פעולה יעילים בין ארמניה לארה״ב בתחומים שונים. ״ארצות הברית כבר מקדמת את יישום ההסכמות מ־8 באוגוסט,“ ציינה השגרירה והציגה צעדים קונקרטיים בהקשר זה.

לדברי השגרירה קווין, על ארמניה ואזרבייג׳ן לחתום ולאשרר את הסכם השלום שנחתם בוושינגטון, וככל שהשלום יושלם במהירות רבה יותר, כך יתרונותיו יתממשו מהר יותר. היא גם בירכה על ההתקדמות ביחסי ארמניה–טורקיה והדגישה כי התקדמות מתמשכת ונרמול היחסים יביאו תועלת משמעותית לשתי המדינות ולכלל האזור.

אדם רייכארדט, עורך ראשי של כתב העת „אירופה החדשה המזרחית“, דיבר על איומים ביטחוניים והיברידיים, לחצים כלכליים ואתגרים שונים, והדגיש את חשיבותו האסטרטגית של אזור הקווקז הדרומי גם עבור האיחוד האירופי ומדינות נאט״ו. הוא ציין כי ארמניה החלה להתייחס ברצינות להתקפות היברידיות ואימצה אסטרטגיה לשנים 2024–2026 למאבק בדיסאינפורמציה. ״כאשר החברה נעשית חסונה יותר, קשה יותר לנצל טקטיקות היברידיות,“ הדגיש רייכארדט והוסיף: ״נאט״ו רוצה שארמניה, גאורגיה ואזרבייג׳ן יישארו ריבוניות, חסונות ופתוחות לשיתוף פעולה יורו־אטלנטי.״

סטפא ספאריאן, מייסד ומנכ״ל המכון הארמני ליחסים בין־לאומיים וביטחון, הציג את הערכותיו בנוגע לאיומים הנשקפים לארמניה. לדבריו, בחמש השנים האחרונות התמודדה המדינה עם אתגרים וסכנות חמורות נגד ריבונותה.

״שנת 2026 צפויה להיות שנה עתירת סיכונים לאיומים היברידיים נגד ארמניה. בהקשר זה, תשומת הלב של הקהילה הבין־לאומית ושל שותפינו האסטרטגיים היא קריטית, שכן ביטחונה של אירופה מתחיל גם כאן,“ הדגיש ספאריאן.

בחלקו האחרון של הסמינר החליפו המשתתפים דעות בנוגע לאתגרים כלכליים ושיתופי פעולה בקווקז הדרומי. נדונו מגמות הצמיחה הכלכלית האזורית והמכשולים המרכזיים להתפתחות, ובמסגרת זו הודגשה חשיבות ביסוס השלום וחיזוק שיתוף הפעולה בין מדינות האזור. הושם דגש מיוחד על החשיבות המכרעת של פתיחת התשתיות האזוריות ועל פרויקט „צומת השלום“ שיזמה ממשלת ארמניה.

לחץ כאן לצפייה בקישור המקור