הקהילה הארמנית בישראל הפכה לעמידה יותר במצבי מלחמה: צ’רנמוריאן מוסר פרטים מפתח תקווה
מחבר: מנבל מרגריאן
מקור: ארמנפרס, https://armenpress.am/hy/article/1244541
נוכח הפעילות הצבאית המתמשכת במזרח התיכון, המצב נותר מתוח. בפרט, הקהילה הארמנית בישראל אינה נתקלת במצבי מלחמה לראשונה וכבר הפכה לעמידה יותר.
בריאיון ל״ארמנפרס״ מסר ארטיום צ’רנמוריאן, יו״ר של איגוד הארמנים ישראלים ״נאירי״ בפתח תקווה, מידע על המצב השורר בישראל והתייחס גם לפעילותה של הקהילה הארמנית בתנאים הקשים הנוכחיים.
״המצב נותר מתוח. האזורים הצפוניים של ישראל, שבהם חיים כ־3,000 ארמנים הפזורים ביישובים שונים, ספגו ירי רקטות אינטנסיבי במיוחד. גם בעיר חיפה פועלת כנסייה ארמנית. למרבה המזל, הקהילה המאורגנת היטב שלנו חזקה ומלוכדת, שכן אין זו הפעם הראשונה שהיא מתמודדת עם מוראות המלחמה. כבר בשנת 2006 ירה חזבאללה רקטות לעבר שטח ישראל. לאחר מכן הייתה המלחמה בת 12 הימים, וכעת אנו מתמודדים עם האתגר החדש הזה. חזבאללה כבר שיגר כ־300 רקטות לעבר האזורים הצפוניים והמרכזיים של ישראל״, אמר צ’רנמוריאן.
צ’רנמוריאן הוסיף כי ארמנים מתגוררים גם בירושלים. עם זאת, לעבר העיר הזאת משוגרות יחסית פחות רקטות, וצופרי האזעקה נשמעים בה כשש או שבע פעמים ביום, ולא 15–16 פעמים כפי שקורה ביישובים אחרים. בימים הראשונים של המלחמה נשמעו האזעקות בצפון ובמרכז ישראל 17–18 פעמים ביום. הפטריארכיה הארמנית בירושלים ממשיכה בפעילותה השוטפת, וכלל הארמנים בישראל עוקבים כמובן מקרוב אחר פעילותה.
״למרבה המזל, אין הרוגים או פצועים בקרב בני הקהילה הארמנית. באשר לנזקים חומריים, אף ארמני אינו מדבר על כך בזמן מלחמה. עבורנו חיי אדם חשובים יותר מאובדן של מכונית או בית. הרשויות מוכנות לכסות את כל ההוצאות. בישראל פועלת מערכת ביטוח. ייתכן שהפיצוי לא יינתן מיד, משום שהדבר דורש זמן מסוים, אך הנזקים החומריים בהחלט מפוצים״, הסביר בן שיחנו.
הוא הוסיף כי בישראל פועלת מערכת התרעה יעילה. האזעקות נשמעות מראש, והדבר מעניק לתושבים מספר דקות להיכנס למקלטים הקרובים. בדרך כלל לאחר האזעקות היישובים נתונים למטחי רקטות. גם העיר פתח תקווה הופגזה אתמול.
״באותו רגע נדמה כי החיים נעצרים. אנשים יורדים למקלטים, ומשם ניתן לשמוע את קולות הפיצוץ של הרקטות באוויר. איראן משתמשת גם בטילים בליסטיים עם תחמושת מצרר. המצב קשה במיוחד עבור הילדים. המבוגרים ממשיכים לעבוד, והילדים נשארים בבית. אנו עושים כל שביכולתנו כדי שלפחות מבוגר אחד יהיה תמיד איתם. הממשלה גיבשה תוכנית שלפיה הורים לילדים עד גיל 14 יכולים לעבוד במתכונת מוגבלת ולקבל עד 75 אחוז משכרם מהמוסד לביטוח, תוך שהם נשארים בבית עם ילדיהם הקטנים. מבחינה פסיכולוגית זה כמובן קשה מאוד. הרגע המפחיד ביותר הוא כאשר טיל עם ראש קרב במשקל 600 קילוגרם נופל מגובה של כ־100 קילומטר על אזורים מיושבים, שלא לדבר על תת-חימוש מצררי המתפוצץ ומפזר רסיסים קטלניים ברדיוס של שניים עד שלושה קילומטרים. זה נורא כאשר אנשים נמצאים בשטח פתוח ואין להם מקום להסתתר במהירות. הם פשוט שוכבים על הקרקע ומכסים את ראשם. אך גם אז אין כל ערובה שלא ייפגעו מפיצוץ תת-החימושים״, אמר יו״ר של איגוד הארמנים ישראלים ״נאירי״ בפתח תקווה.
לדבריו, ביישובים רבים בישראל קיימים מבנים ישנים שאין בהם מקלטים. לכן הרשויות המקומיות הקימו מבנים כאלה במקומות מסוימים, במרחק של עד 200 מטרים מאזורי המגורים. קיימים גם מקלטים ציבוריים המיועדים למי שנמצא מחוץ לבית בזמן ירי רקטות אך יכול למצוא מחסה במהירות במבנים סמוכים. במקלטים אלה קיימים תנאים בסיסיים לשהייה למשך זמן מסוים.
בשנות ה־80 נבנו בישראל בניינים על פי תכנון שלפיו חדר אחד בכל דירה ממוגן ובעל קירות בטון כפולי עובי. בעת אזעקות, במיוחד מי שמתגוררים בקומות גבוהות ואין להם זמן להגיע מיד למקלט יכולים למצוא מחסה בחדרים הללו.
״בבניין שבו מתגוררת משפחתי יש למרבה המזל מקלט המיועד ל־16 איש. הוא אינו גדול במיוחד, אך יש בו שירותים ואספקת מים קבועה. אני משמש כראש ועד הבית שלנו, ויחד עם הדיירים הצלחנו, מכספנו הפרטי, ליצור תנאים נוחים במקלט. אנשים יכולים לאכול ולשהות שם זמן מה. התקנו מערכת אוורור ומצלמות כדי לראות מי מתקרב ולהחליט אם לפתוח את הדלת או להשאירה סגורה. ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בתחום ההגנה האזרחית, שבה כל אזרח יודע לאן עליו ללכת וכיצד להגן על עצמו בשעת חירום״, אמר צ’רנמוריאן.
מימי המלחמה הראשונים ניכרת עלייה משמעותית במחירי המזון ומוצרים אחרים. עם זאת, לדבריו של בן שיחנו, אין מחסור במזון. אנשים מזמינים מצרכים מהבית ומקבלים אותם באמצעות שירותי משלוחים. התחבורה הציבורית, החנויות והמסעדות פועלות כסדרן. חיבור האינטרנט לא נפגע, אם כי קיימת מידה מסוימת של צנזורה, שלפיה אסור לצלם אתרי פגיעה של רקטות ולהעלות את התמונות לרשת. במיוחד התייקר הדלק.
״ישראל מוציאה סכומי עתק בימי המלחמה הללו. בכל פעם מבצעים כ־400 מטוסים גיחות קרב — 200 מהם לכיוון לבנון והחצי השני לכיוון איראן. מאז תחילת הפעולות הצבאיות נעשה שימוש ביותר מ־10,000 יחידות של אמצעי לחימה מסוגים שונים, שכל אחת מהן יכולה לגרום לקריסת בניין או לפגיעה במתקן בעל חשיבות אסטרטגית. ברור כי ההוצאות הצבאיות מסתכמות במיליארדי דולרים. המחשבה שאנשים נהרגים סביבך היא מפחידה. כבר יש עשרות הרוגים ויותר מ־1,700 פצועים״, אמר יו״ר של איגוד הארמנים ישראלים ״נאירי״ בפתח תקווה.
הארמנים המקומיים מודאגים מאוד מגורל בני עמם החיים בחלקים שונים של המדינה. למרות המצב המתוח, אין פאניקה בקרב הארמנים בישראל ואין גם רצון להגר מהמדינה. שגרירות הרפובליקה של ארמניה פועלת כאן. אף שהמרחב האווירי של המדינה סגור, האנשים אינם מנותקים לחלוטין. ניתן לצאת בדרך יבשתית למצרים או להגיע לקפריסין בדרך הים.
״הקהילה הארמנית בישראל כבר חוותה מצבי מלחמה והפכה לעמידה יותר. מלחמה לא הביאה תועלת לאיש. אנו מודאגים יותר מביטחון ילדינו ומהמצב החברתי-כלכלי הקשה. לכך מתווספים סבל נפשי וחוויות קשות. למרות כל זאת, הארמנים עמידים. אנו חושבים גם על בני עמנו החיים באיראן. בעזרת השם נעבור את המבחן הזה ללא נפגעים״, סיכם צ’רנמוריאן.
