מקור: הבלוג של לארי לקסנר ב‑Times of Israel
על המחבר
לארי לקסנר יליד מיאמי, עיתונאי וצלם ותיק, דיווח בלמעלה מ‑100 מדינות באמריקה הלטינית, אפריקה, מזרח אירופה, המזרח התיכון ואסיה עבור כלי תקשורת שונים. הוא התגורר שנים רבות בסן חואן שבפוארטו ריקו ובסביבת וושינגטון די.סי., לפני שעבר לישראל בינואר 2017.
העיר לא הגיעה לכותרות בינלאומיות, אך אתמול, בירתה של מדינה שאנשיה נהרסו ברצח עם במהלך מלחמת העולם השנייה, הנציחה את קורבנותיה של מדינה שנהרסה ברצח עם במהלך מלחמת העולם הראשונה.
ב-7 ביולי, עיריית ירושלים שינתה את שמה של כיכר קטנה הסמוכה לשער שכם לכבודו של אליה כהבדג'יאן, צלם ארמני שמת בשנת 1999 וכל משפחתו נרצחה על ידי הטורקים במהלך רצח העם שבוצע בשנת 1915 על ידי האימפריה העות'מאנית.
אמנם זה לא היה בדיוק מעשה רשמי – זה יגיע בהמשך – אבל זה הופך את ירושלים לעיר השלישית בישראל, וללא ספק הגדולה ביותר (אחרי חיפה ופתח תקווה) שמייעדת מרחבים ציבוריים לזכר טבח של למעלה ממיליון ארמנים אתניים. זה משמעותי, כי מדינת ישראל עצמה סירבה לנקוט בצעד הזה למרות ההיסטוריה הכואבת המשותפת לעם היהודי והארמני.
משפחתו של כהוודג'יאן ניהלה קמפיין למען הרגע הזה במשך יותר משבע שנים, ולבסוף העירייה הסכימה.
"הם השתמשו במילים העבריות שואה ארמנית, מונח שבדרך כלל שמור לשואה. זה ניסוח מאוד חזק", אמר לנו ארמן אקופיאן, שגריר ארמניה בישראל, בראיון.
פעילת הקהילה היהודית הארמנית מרינה קוזלנר מול המנזר הארמני העתיק של ניקולס הקדוש ביפו. (צילום: לארי לוקסנר)
בשנת 2025, לראשונה, חג יום השואה היהודי חל באותו יום, 24 באפריל, כיום הזיכרון לרצח העם הארמני. אולם בעקבות מלחמת עזה המתמשכת, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן היה עוין יותר מתמיד כלפי ישראל, מה שאולי הוביל את ממשלת נתניהו להיות פחות זהירה מבעבר בנוגע לפגיעה אפשרית באנקרה.
"יש לי תיאוריה שאולי זו סוג של נקמה נגד טורקיה. היחסים בין ישראלים לטורקים מתוחים מאוד כרגע", אמרה מרינה קוזלנר, ישראלית ממוצא ארמני שכיהנה זה מכבר כדוברת הקהילה. "הייתה גם עלייה חדה באירועים אנטי-נוצריים מצד יהודים אורתודוקסים בירושלים, אבל במיוחד ברובע הארמני. אז אולי זה גם סוג של פיצוי כדי להראות שישראלים אינם אנטי-ארמנים."
שלוש קהילות, מורשת משותפת אחת
קוזלנר, בת 50, נולדה בירוואן אך מתגוררת בישראל מאז 1995. היא מהנדסת שעובדת עבור אינטל בקרית גת, מתגוררת בבת ים, בת לאב יהודי ואם אתאיסטית ארמנית. היא אחת מכ-10,000 ארמנים החיים בישראל – קהילה המורכבת משלוש קבוצות נפרדות.
הקבוצה הראשונה, המונה כ-5,000, הם צאצאי רצח העם הארמני בשנת 1915, אשר, כמו כהוודג'יאן, נמלטו משפיכות הדמים והגיעו לכאן לפני יותר ממאה שנה, לעתים קרובות דרך לבנון או סוריה. הם נוצרים בלבד וחיים בעיקר בחיפה, נצרת ויפו.
דגלי ישראל, ארמניה, אוקראינה וגרמניה למכירה בשוק חוצות בירוואן. (צילום: לארי לוקסנר)
הקבוצה השנייה, המונה כ-2,000 איש, הם נוצרים ברובע הארמני בירושלים, שקשריהם לעיר העתיקה מתחילים לפני יותר מאלף שנה. והקבוצה השלישית, המונה 2,000 עד 3,000, היא קבוצה כמו קוזלנר, צאצאים ממשפחות מעורבות יהודיות-נוצריות שעזבו לאחר קריסת ברית המועצות ב-1991, הובילה לסדרה של מלחמות עקובות מדם בין הרפובליקות החדשות, ארמניה נוצרית ברובה, לבין אזרבייג'ן מוסלמית ברובה.
סיפורו של כהוודג'יאן כואב במיוחד. הוא נולד באורפה, בטורקיה של ימינו, שרד את האירועים הטרגיים של 1915, ובגיל 5 הועבר לבית יתומים בנצרת. בגיל 14 החל את קריירת הצילום שלו, לקח בעלות על סטודיו חנניה בירושלים ומיתג אותו מחדש כשירות צילום אליה. הוא שירת כצלם צבאי בצבא הבריטי במהלך מלחמת העצמאות של ישראל ב-1948, ובילה עשרות שנים בתיעוד חייה החברתיים והתרבותיים של העיר.
כיום, צאצאיו של כהוודג'יאן עדיין מנהלים את החנות ברובע הנוצרי בירושלים, כמו גם מוזיאון קטן וארכיון המספרים את סיפור חייו.
סולידריות ישראלית היא דוגמה לארמנים?
למרבה הצער, כפי שאמרה קוזלנר, גל של תקריות שהתרחשו לאחרונה על ידי יהודים חרדים נגד נוצרים בעיר העתיקה בירושלים – כולל התעללות מילולית ויריקות על כמרים – חמץ את היחסים בין שתי המדינות.
הפטריארכיה הארמנית הקתולית בעיר העתיקה בירושלים. (צילום: לארי לוקסנר)
"הקיצונים היהודים האלה תוקפים כל דבר שאינו יהודי", הסבירה. "לדוגמה, לפני שבוע, אותם קיצונים נלחמו בחיילי צה"ל בגדה המערבית. האנשים האלה אינם מייצגים כלל את העמדות הישראליות כלפי ארמנים. כן, נכון שחלק מהאנשים בארמניה נגד ישראל, אבל הרעיון שארמנים אנטישמיים הוא תעמולה אזרבייג'נית טהורה".
קוזלינר, שהוריה עדיין גרים בירוואן, מחזיקה באלפי עוקבים בפייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק. כפעילה קהילתית שמארגנת לעתים קרובות עצרות ומחאות, אמרה שכ-100 איש הגיעו לטקס הזיכרון לרצח העם ב-24 באפריל השנה בחיפה.
"רוב העוקבים שלי הם ארמנים", אמרה קוזלינר, ששולטת בארמנית, רוסית, אנגלית ועברית. "הם מקבלים את החדשות שלהם על אירועים בישראל ממקורות חדשות ארמנים, והם לא תמיד יודעים מה קורה. אז העדכונים שלי נותנים להם תמונה אמיתית של מה שקורה כאן".
לדוגמה, קוזלינר סיפקה לקוראיה תיאור שוטף של מלחמת ישראל-איראן האחרונה והחוויה המפחידה של ריצה יומם ולילה למקלטים; ביום השלישי של המלחמה, טיל בליסטי איראני השמיד בניין דירות בבת ים, במרחק כמה רחובות בלבד מביתה, והרג 12 בני אדם.
פעילת הקהילה היהודית הארמנית, מרינה קוזלינר, מדברת עם פקיד כנסייה במנזר הארמני של ניקולס הקדוש ביפו. (צילום: לארי לוקסנר)
"ארמנים שואלים אותי לעתים קרובות מהו סוד המדינה היהודית והצלחתה. אני אומרת להם להסתכל על איך הישראלים דואגים זה לזה – במיוחד במצב הנורא הזה", אמרה, והוסיפה כי בעקבות תגובת טהרן למתקפת המנע של ישראל על תוכנית הנשק הגרעיני האיראנית, "קיבלתי מאות הודעות מארמנים ברחבי העולם ששאלו עלינו. זה היה מאוד מרגש".
עדיפות הבאה: שגרירות ישראל בירוואן
ראוי לציין שקוזלינר אמרה שמדינת הולדתה ממשיכה ליהנות מקשרים חמים עם טהרן; אחרי הכל, איראן היא ביתם של עד חצי מיליון איש ממוצא ארמני. בנוסף, אמרה, "אי אפשר להאשים את ארמניה ביחסיה עם איראן, שהייתה המדינה היחידה שעזרה להם במהלך מלחמתם עם אזרבייג'ן. אפילו רוסיה לא עזרה."
לעומת זאת, ישראל עוסקת בסחר של מיליארדי דולרים עם אזרבייג'ן, כולל אספקת רחפנים וטילים שבשנת 2020 סייעו לה להשתלט על השטח השנוי במחלוקת נגורנו-קרבאך. המלחמה בת 44 הימים הובילה להאשמות בטיהור אתני ולקריסת הרפובליקה המכונה "ארצך", כמו גם למחאות נגד הממשלה בארמניה עצמה.
במרץ 2023, אזרבייג'ן חנכה שגרירות בתל אביב, למרות ששתי המדינות נהנו מיחסים דיפלומטיים במשך יותר מ-30 שנה. ישראל מחזיקה בשגרירות בבאקו במשך שנים, והחיים היהודיים ברפובליקה המוסלמית ברובה משגשגים. עם זאת, היחסים עם ארמניה נותרו ללא שינוי.
ארמן אקופיאן, שגריר ארמניה בישראל. (צילום: לארי לוקסנר)
"החלום שלי הוא לשפר את היחסים בין יהודים לארמנים", אמר קוזלנר. "אני חושב שלארמנים יש כל כך הרבה מה ללמוד מהעם היהודי. שנינו סבלנו מאירועים נוראיים במאה האחרונה, אך למרבה הצער, רצח העם הארמני נשכח".
בעוד היריבות ארמניה ואזרבייג'ן פועלות אט אט לקראת הסכם שיסיים את מצב המלחמה המתמשך בין שתי המדינות, אקופיאן – הדובר עברית שוטפת – מקווה לראות שיפור דרמטי בקשרים עם המדינה היהודית. הוא גם היה רוצה לראות, סוף סוף, הכרה ישראלית רשמית ברצח העם הארמני ללא תנאים.
"אנחנו מחכים לפתיחת שגרירות ישראל בארמניה כי בלעדיה קשה מאוד לראות התקדמות משמעותית, במיוחד מאז שישראל פתחה לאחרונה שגרירויות בשתי רפובליקות פוסט-סובייטיות אחרות, מולדובה ואסטוניה", אמר אקופיאן. "אני רוצה להאמין שארמניה תהיה שלישית ברשימה הזו".
הוא הוסיף: "אנחנו יודעים מה קרה בין ישראל לאזרבייג'ן, ואנחנו לא מתלהבים מזה. האזרים אומרים שהם ניצחו במלחמה בזכות התמיכה הצבאית שקיבלו מישראל, וישראל הייתה המדינה היחידה שהמשיכה לספק לאזרבייג'ן נשק במהלך המלחמה עצמה. אבל אנחנו מוכנים להפוך דף. אנחנו עדיין מאמינים שאנחנו יכולים להתקדם."
