הדיון לעתירה מנהלית (כספומט 1470-02-24) שהוגש על ידי הפטריארכיה הארמנית של ירושלים נקבע ליום שני, 24 בפברואר 2025. עתירה זו הוגשה כניסיון לעצור את הליך העיקול כנגד נכסי נדל"ן כי הפטריארכיה היה בבעלות מאות שנים, כדי לגבות חובות ארנונה (מס עירוני) שלכאורה צברו מאז 1994.
אם לאלוהים, האלוהים, תכחיש את עתירת הפטריארכיה, עיריית ירושלים תנצח נכסי נדל"ן השייכים לפטריארכיה ותעלה אותם למכירה פומבית על מנת לאסוף חובות שנמצאים בכאורה שמעולם , מעולם לא נאכפו.
העתירה מכוונת לפעולותיו של קצין הגבייה – עובד בעיריית ירושלים – ש"קבע "שהפטריארכיה חייבת חוב אסטרונומי, מבלי להתייחס לחוק ההתיישנות, ובלי לספק זיהוי ברור של הבסיס עבור ה- חוב לכאורה. יתר על כן, חלק ניכר מהחוב לכאורה מתייחס לנכס שמושכר למעשה לעיריית ירושלים עצמה.
אותו עובד עירוני מסרב לבחון את תקפות החוב שהוא עצמו קבע, תוך ציון עילה פורמלית-פרוצדוראלית כי המועד האחרון להתנגדות עבר. עם זאת, הראנו כי הדרישות מעולם לא הועברו כראוי לפטריארכיה במסגרת הזמן הנדרש. למרות זאת, העובד הוציא צו עיקול לנכסי הפטריארך לגבות את החוב שקבע, ורשות האכיפה נדרשת לעמוד בצו זה כאילו הייתה פסק דין של בית המשפט.
במילים אחרות, העובד העירוני משמש כתובע, השופט והמוציא לפועל, כולם באחד, המשרת את האינטרסים של מעסיקו – העירייה.
לפיכך, הפטריארכיה הגישה עתירה מנהלית נגד עיריית ירושלים וגם קצין הגבייה שלה, עם דיון המתוכנן ל -24 בפברואר 2025.
עם הגשת העתירה הושעו בהליכי אכיפה באופן זמני. עם זאת, אם יש לדחות את העתירה, לא רק שהעירייה תורשה לחדש מייד עיקול על נכסים ספציפיים, אלא שתקבע גם תקדים משפטי מסוכן שיכול להעניק לגיטימציה להפקדה של זכויות הקניין ואת החיסול הבלתי רגיל של הנכסים השייכים לדתי הנוצרי. מוסדות וקהילות בישראל. זה יביא לפגיעה גדולה בהרבה בבעלי הנכסים מאשר בסכום החובות שנוי במחלוקת.
למיטב ידיעתנו, הפטריארכיה הארמנית היא הקהילה הנוצרית היחידה שנבחרה – ואולי ממוקדת – להתמודד עם אמצעים כה חסרי תקדים ובלתי הפיכים עבור החוב של ארנונה לכאורה.
התנהלותה של עיריית ירושלים בעניין זה אינה הולמת במיוחד, שכן היא יזמה את התהליך האגרסיבי הזה למרות העירייה עצמה בגלל מיליוני השקלים הפטריארכניים בשכר השכרה באיחור. עם זאת, הפטריארכיה נמנעה מלנקוט בפעולה משפטית לאכיפת התשלום, ובמקום זאת עסק במשא ומתן ממושך עם העירייה במאמץ לפתור את החוב בצורה חביבה.
התנהלותה של עיריית ירושלים בעניין זה אינה מתאימה במיוחד, מכיוון שהתהליך האגרסיבי הזה התחיל למרות הקמת ועדה ממשלתית בשנת 2018 על ידי ראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, ובוועידתו של השיר דאז, צאצ'י הנגבי. הוועדה הוטלה למצוא פתרונות לנושא ארנונה באמצעות משא ומתן ושיתוף פעולה עם ראשי הקהילות הנוצריות בארץ הקודש. ועדה זו נותרה פעילה וקיימה מספר ישיבות יצרניות, ומניבה תוצאות חיוביות.
הגשת נגד הפטריארכיה הארמנית במשרד ההוצאה להורג, ואילצה אותה לשלם את החוב של ארנונה לכאורה, וביתר שאת, המשך בעיקול נכסיו, יכול היה לסכן את המשימה הארמנית ארוכת השנים בארץ הקודש, שנמצאה. פעיל מאז המאה ה -7. יתרה מזאת, היא עלולה לאיים על המשך נוכחותה של הקהילה הארמנית בארץ הקודש, המתוארכת למאה הרביעית.
זהו ניסיון ברור של העירייה לערער את הפטריארכיה הארמנית באמצעות יחידתו בלחץ כלכלי, במטרה להפחית את נוכחותו בארץ הקודש. כל פסק דין של בית המשפט בנוגע לחוב הארנונה לכאורה יקבע תקדים מסוכן, וירחיב את תחולתו על קהילות נוצריות אחרות. זה יכול להשפיע לרעה מאוד על הנוכחות הנוצרית הכוללת בארץ הקודש, כמו גם על הפעילות הדתית, התרבותית, החינוכית והשרים של כל המוסדות הנוצרים הפועלים כיום באזור.
אנו קוראים לראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, שר הפנים, מר משה ארבל, וראש הוועדה הממשלתית, מר צאצ'י הנגבי, להתערב באופן מכריע ומייד להקפיא את כל הפעולות שננקטו על ידי העירייה נגד הפטריארכיה הארמנית של ירושלים. אנו גם קוראים להם לחדש את ישיבות הוועדה הממשלתית הזו כדי למצוא החלטה חביבה בנושא זה, אך ורק באמצעות משא ומתן במסגרת הקבועה על ידי הוועדה.
