דוברת משרד החוץ של ארמניה, אני בדאליאן, הגיבה בראיון ל-Armenpress להצהרותיו של דובר משרד החוץ של אזרבייג'ן, איחאן חג'יזדה, שהאשים כוזב את ארמניה בהפרת הפסקת האש ובאי מילוי התחייבויותיה, כך מדווח ארמנפרס.
שאלה – גב' בדאליאן, דוברת משרד החוץ של אזרבייג'ן, בתגובה להצהרת משרד ראש הממשלה בארמניה ב-19 במרץ, האשימה שוב את ארמניה בהפרות של הפסקת אש. משרד ההגנה של אזרבייג'ן העלה האשמה כזו גם היום. מה העילה להעלאת האשמות כאלה?
בדליאן – ממשלת הרפובליקה של ארמניה הודיעה ברמה הגבוהה ביותר שאין לה מטרה או מטרה להסלים את המצב וממשיכה לפעול לפי עקרונות סדר היום של שלום. הכוחות המזוינים של ארמניה כפופים לממשלה ומתפקדים תחת ההיגיון הזה בדיוק. משרד ההגנה של ארמניה הודיע כי הוא מוכן לחקור עובדות המבססות את הדיווחים של משרד ההגנה של אזרבייג'ן, במידה ואלה ימסרו לארמניה. אני חייב לציין שעד כה אזרבייג'ן לא העבירה לנו שום מידע עובדתי על הפרות של הפסקת אש שביצעה לכאורה ארמניה. אזרבייג'ן גם לא הגיבה להצעה מה-22 ביוני 2024 שהציעה הרפובליקה של ארמניה ליצירת מנגנון משותף לחקירת מקרים של הפרות הפסקת אש ו/או דיווחים כאלה.
שאלה – בהתייחס להצהרה של משרד ראש הממשלה של ארמניה, דובר משרד החוץ של אזרבייג'ן האשים את ארמניה בהצעת יוזמות קשות שכמעט אינן ניתנות למימוש.
בדליאן – ארמניה ואזרבייג'ן הודיעו רשמית על סיום טיוטת ההסכם "על שלום וכינון יחסים בין מדינות" ועל סיום המשא ומתן סביב גיבוש הטיוטה. באופן הגיוני, יש לחתום על המסמך המוסכם, והרפובליקה של ארמניה מציעה לפתוח בהתייעצות לגבי המקום ומסגרות הזמן לחתימה עליו. ברור שהתהליך המוצע אינו קשה ואינו ניתן למימוש.
שאלה – דובר משרד החוץ של אזרבייג'ן דיבר על הצורך בפירוק קבוצת OSCE מינסק ותיקונים חוקתיים בארמניה. מהי עמדתה של ארמניה בנושא זה?
בדליאן – הרפובליקה של ארמניה הודיעה ברמה הגבוהה ביותר על נכונותה לשקול את פירוק ה-OSCE MG. ארמניה פשוט רוצה לוודא שמשמעות הדבר היא הסיום דה פקטו ודה יורה לסכסוך ולא מעברו לשטחה של הרפובליקה של ארמניה תחת הנרטיב של מה שמכונה "מערב אזרבייג'ן".
לגבי החוקה הארמנית, פסיקת בית המשפט החוקתי הארמני מ-26 בספטמבר 2024 הבהירה כי החוקה הארמנית אינה מכילה תביעות טריטוריאליות כלשהן נגד מדינה כלשהי. להיפך, הרפובליקה של ארמניה מאמינה שהחוקה של אזרבייג'ן היא שמכילה תביעות טריטוריאליות נגד ארמניה. אבל אנחנו גם מאמינים שהנוסח הסופי של הסכם השלום פותר את הנושא הזה. מַדוּעַ? מכיוון שהטקסט הסופי קובע כי ארמניה ואזרבייג'ן מכירות בשלמותה הטריטוריאלית של זו בגבולות רפובליקות ברית המועצות, אין להן תביעות טריטוריאליות זו כלפי זו והן מחויבות שלא להעלות טענות כאלה בעתיד. מלבד זאת, נוסח ההסכם מדגיש כי הצדדים אינם יכולים לצטט את החקיקה הפנימית שלהם בשל אי מילוי תנאי ההסכם. כזכור, סעיף 5 של החוקה הארמנית קובע 'במקרה של סתירה בין הנורמות של אמנות בינלאומיות שאושררו על ידי הרפובליקה של ארמניה לאלו של חוקים, יחולו הנורמות של אמנות בינלאומיות', כלומר, לא ניתן לצטט את החוקה הארמנית כמכשול לאי חתימה על הסכם השלום. להיפך, החתימה על הסכם השלום היא אפילו הדרך היעילה ביותר להתמודד עם החששות הנוגעים לחוקה.
שאלה – אזרבייג'ן מאשימה את ארמניה באי מילוי התחייבויות לגבי פתיחה מחדש של קשרים אזוריים והצעת מסלולים מורכבים וארוכים לקשר תחבורתי בין האזורים המערביים של אזרבייג'אן לנחצ'יבאן.
בדליאן – לארמניה אין התחייבויות חד-צדדיות בנושא פתיחת קשרים כלכליים ותחבורה אזוריים. האג'נדה הנפרדת של חיבור התחבורה בין האזורים המערביים של אזרבייג'אן לנחצ'יבאן היא חלק מאג'נדה גדולה יותר של ביטול חסימה תחבורתית אזורית וקשרים כלכליים, הכוללת גם את ביטול החסימה של הרפובליקה של ארמניה. שנית, ארמניה הציעה, בשלב הראשון, להשיק את הובלת המטענים של רכבת זאנג'לן-מגרי-אורדובאד-יראשך. זוהי מסילת הברזל הקצרה ביותר האפשרית בין זאנג'לן לאורדובאד. לגבי הכבישים, יש לנו את סוג הכבישים והשטח שיש לנו ולהאשים אותנו שאנחנו מדינה הררית זה לא רציני, בלשון המעטה.
שאלה – אזרבייג'ן ממשיכה להאשים את ארמניה במיליטריזציה והצבת חימוש התקפי באזורי הגבול, ובהכנות לתרחיש של הפעלת כוח.
בדליאן – תרחיש של שימוש בכוח? לפתרון איזו בעיה? איזה נושא על סדר היום של הרפובליקה של ארמניה יכול לרמוז על שימוש בכוח? רק הנושא של יותר מ-200 קמ"ר של שטח כבוש של הרפובליקה של ארמניה יכול היה לגרום לפרשנות כזו, אבל הרפובליקה של ארמניה הביעה בבירור את עמדתה לגבי זה, שהיא לא מבקשת לפתור את הנושא הזה בכוח, כי תהליך התיחום, ועכשיו גם הטקסט הסופי של הסכם השלום, יצרו את כל האפשרויות לפתרון הבעיה בדרכי שלום. ארמניה יכולה להתכונן רק לתרחיש אחד של כוח, כלומר לעמוד בתוקפנות אפשרית, שהיא זכותה הלגיטימית של כל מדינה, וכל צעד של ארמניה באזורי הגבול מתאים אך ורק בלוגיקת ההגנה.
ראוי לזכור שבשנת 2021 ארמניה הציעה נסיגה הדדית במראה של כוחות מאזורי הגבול, שאזרבייג'ן דחתה. בהקשר זה, המיליטריזציה של האזור יכולה להיות מדאיגה, וארמניה הציעה אזרבייג'ן ליצור מנגנון דו-צדדי לבקרת נשק הדדית כדי לפתור בעיה זו, אך עד כה אזרבייג'ן לא נתנה תגובה חיובית. הרפובליקה של ארמניה לא מבצעת מיליטריזציה, היא מנהלת אסטרטגיה של טרנספורמציה צבאית, שהיא מסמך ציבורי. אני חוזר ומדגיש את מחויבותה של הרפובליקה של ארמניה לאג'נדה של שלום וקורא לאזרבייג'ן לפתוח בהתייעצות לגבי התאריך והמקום לחתימה על הנוסח הסופי של ההסכם על שלום ויחסים בין מדינות.
