בשעות הקטנות של יום שישי החלו להופיע מחסומי כבישים של המשטרה, דוכנים, פוסטרים וטנדרים של הצבא ברחבי טהראן כשמיליוני איראנים התכוננו להשתתף בטקס הלוויה של עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן במשך 36 שנים סוערות, שהתעכב זמן רב, בן שישה ימים. הגרדיאן דוחות.
חמינאי נהרג במנחת הפתיחה של המתקפה האמריקאית-ישראלית על המדינה בפברואר, וההלוויה נועדה להיות מפגן אפי של אבל אישי, כוח לאומי, חוסן ולכידות חברתית. קבוצות קטנות של אבלים נושאי דגלים התאספו לאורך הכבישים מעוטרים באגרוף האדום, סמל ההלוויה לצד הסיסמה "עלינו לקום". בטקס שהוקדש למשפחות הקדושים, הוצג ארונו של חמינאי.
סגן הנשיא הראשון של איראן, מוחמד רזא עארף, שהוא מארגן ההלוויה הראשי, תיאר את הטקס, שמתחיל בשבת בטהראן ויסתיים בקבורתו של חמינאי ביום חמישי במשהד, כ"אירוע החשוב ביותר של המאה הזו" והאירוע הנפוץ ביותר מאז המהפכה של 1979.
קנה המידה של ההלוויה תוכנן כדי להעביר מסרים פוליטיים ודתיים של התנגדות לשאר העולם. גוף המנהיג העליון לשעבר, לבקשת פוליטיקאים עיראקים, גופתו של חמינאי תועבר גם דרך הערים השיעיות העיראקיות כרבלא ונג'ף.
למרות הכרזות הרבות של בנו ויורשו של חמינאי, מוג'טאבה חמינאי, צועד עם אביו בגן, המקרין המשכיות, מוג'טאבה לא צפוי להופיע בהלוויה של אביו. הוא נפצע באורח קשה באותה תקיפה אמריקאית-ישראלית בבית ממשלתי בטהראן, קצת אחרי 8 בבוקר שעון מקומי ב-28 בפברואר, שגרמה למותם של רבים מבני משפחתו. בכך נהרגו עלי חמינאי, בתו ובעלה, אשתו של מוג'טאבה ובתו בת ה-14 חודשים.
היקף הפציעות של מוג'טבה אינו ידוע והוא פרסם עד כה רק הצהרות כתובות, כולל כזו שהרחיקה את עצמו ממשא ומתן להפסקת האש, אך אישרה את המשכו. שר ההגנה הישראלי, ישראל כץ, איים השבוע להרוג אותו, ואמר שהוא סומן למוות, דברים שגרמו לגורמים קשוחים לקרוא לבחינה מחדש של הפתווה האיראנית נגד החזקת נשק גרעיני.
