ישראל ולבנון חתמו על הסכם מסגרת בוושינגטון לאחר מספר ימים של משא ומתן בתיווך ארה"ב. BBC דוחות.
שר החוץ האמריקני, מרקו רוביו, אמר כי ההסכם יתחיל להציב מסגרת לשלום וביטחון מתמשכים.
זה בא כאשר נמשכה הלחימה המצומצמת בין הכוחות הישראליים לבין חיזבאללה הנתמך על ידי איראן בדרום לבנון, למרות הפסקת האש הקיימת.
חיזבאללה אינו צד להסכם של יום שישי, ולא ברור אם הוא יסכים להסיג את לוחמיו מאזור דרום ליטני בדרום לבנון.
בוושינגטון חששו כי המתיחות המתמשכת בין ישראל לחיזבאללה עלולה לערער את הסכם השלום שלה עם איראן, הכולל התחייבות להפסיק את הלחימה ב"כל החזיתות", כולל לבנון.
בהסכם המסגרת בן 14 הנקודות, ישראל ולבנון שתיהן "מאשרות" את זכותה של כל מדינה "לחיות בשלום", ומביעות "רצון הדדי לחיות בביטחון כמדינות ריבוניות שכנות".
הוא מציין במפורש את "הפסקת כל הפעולות העוינות או השליליות בפורומים פוליטיים או משפטיים בינלאומיים" בין ישראל ללבנון, כאשר שתי המדינות מתחייבות לפעול למען שחרור עצורים, כמו גם החזרת שרידים.
עם זאת, שתי הממשלות מכירות בכך ש"שום דבר במסגרת זו לא מונע מהן לממש את זכותן הטבועה להגן על עצמן".
ההסכם אומר כי הכוחות המזוינים של לבנון (LAF) יחזירו את הסמכות הריבונית האפקטיבית על כל שטח לבנון, "בהמתנה לפירוק מאומת של קבוצות מזוינות שאינן מדינתיות ופירוק התשתיות הנלוות".
על מנת להשיג זאת, לבנון מגישה בקשה ספציפית לתמיכתם של שותפים בינלאומיים ו"בעיקר ערבים, בהנהגת ארה"ב".
כמו כן תוקם קבוצת תיאום צבאית הנתמכת על ידי ארה"ב כדי לסייע ביישום המסגרת.
מנקודת מבט דיפלומטית, חתימה על הסכם כלשהו היא צעד קדימה, אבל המצב בשטח בלבנון לא הראה סימנים מועטים של שינוי, למרות כמה הפסקות אש.
ישראל וחיזבאללה סחרו באש חוצה גבולות, כאשר שניהם מאשימים זה את זה בהפרת ההסכם, אך העוצמה ירדה בימים האחרונים.
נשיא לבנון ג'וזף עאון אמר כי המסגרת היא צעד ראשון להחזרת הריבונות.
אך זמן קצר לאחר החתימה, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו חזר והדגיש כי הכוחות הישראליים יישארו בדרום לבנון עד שיתפרק חיזבאללה מנשקו. הצבא הישראלי כובש כיום כ-5% משטחה של המדינה.
לדבריו, ישראל "מאפשרת לצבא לבנון להתחיל להתארגן להשתלטות על שטח מסוים" בשני אזורי טיס – אחד מדרום לנהר הליטני ואחר מצפון לו.
תקיפות ישראליות על מטרות בדרום לבנון איימו לגרוע מהמאמצים ליישב את הסכסוך במזרח התיכון.
