ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, אומר שהצבעה מכרעת של אנשים באלברטה להישאר חלק מקנדה היא "תוצאה נהדרת" עבור המדינה, כך מדווח BBC.
בשיחה עם עיתונאים כשנכנס לישיבת הממשלה ביום שלישי, אמר קרני כי הוא "נרגש מכך שהאלברטנים בחרו באחדות" בכך שדחה הצעה לחתור להפרדה באמצעות משאל עם מחייב.
תוצאות ראשוניות מצביעות על כך שיותר משני שלישים בחרו בקנדה על פני דחיפה לעצמאות של המחוז, לפי הבחירות באלברטה.
משאל העם ביום שני היה תוצאה של קמפיין בן חודשים של בדלנים במחוז מערב קנדה כדי לקבל הצבעה פומבית בנושא.
מנהיגת המחוז דניאל סמית' בירכה על התוצאות הראשוניות והתייחסה: "אלברטנים הצביעו עבור אלברטה חזקה יותר בקנדה המאוחדת".
ראש הממשלה סמית' עצמה התנגדה לדחיפה הבדלנית אך אמרה שאין להכחיש את הרצון הציבורי להצבעה, ותומכים רבים של המפלגה הפוליטית שלה – המפלגה השמרנית המאוחדת – היו במחנה הבדלני.
בנאום שנשא אל אלברטנס מאוחר יותר ביום שלישי, אמר סמית ששיעור ההצבעה הוא "היסטורי ועדות חזקה לתשוקה שהאלברטנס חשים לארצנו ולמחוז שלנו".
היא הוסיפה כי כל עוד היא ראש הממשלה, "אכבד את המנדט הזה מאלברטנס ולא אקיים משאל עם נוסף בנושא זה".
בטענה לעצמאות מקנדה, רבים מהבדלנים אמרו שהצמיחה הכלכלית של המחוז העשיר בנפט נחנקה על ידי המדיניות הסביבתית של הממשלה המרכזית של קנדה באוטווה.
אבל אלה שהתנגדו להתפרקות – כולל קרני – קראו לקנדה להציג חזית מאוחדת מול לחצים חיצוניים, כולל מלחמת סחר מתמשכת עם ארצות הברית.
"הם בחרו לבנות ביחד", אמר קרני. "הם בחרו להמשיך לדאוג אחד לשני, להתקדם, להתקדם ביחד, במטרה, בשאיפה גבוהה".
קרני הוסיף כי שוחח עם סמית באותו בוקר ודן ב"להתקדם ברוח הפדרליזם השיתופי, כולל בנושאי הגירה, סדרי עדיפויות משותפים אחרים".
במהלך השנה האחרונה, עבד ראש הממשלה עם סמית' על מספר מטרות משותפות, כולל דחיפה לצינור נפט לחוף האוקיינוס השקט.
