מארק קרני קבע את יוני 2027 כתאריך היעד להפוך את קנדה ל"חברה שותפה" הראשונה אי פעם של האיחוד האירופי. הקטגוריה, שאין לה תקדים, זכתה להתנגדות חריפה מצד גרמניה, Euronews דוחות.
קנדה והאיחוד האירופי שואפות לסיים את המשא ומתן על ה"חברות המשותפת" הפוטנציאלית של המדינה בגוש עד יוני 2027, אמר ראש ממשלת קנדה מארק קרני ביום שישי, לאחר פסגה דו-צדדית במונטריאול.
הסטטוס המוצע, שאין לו בסיס באמנות האיחוד האירופי, נועד לקרב את שתי בעלות הברית על פני שלושה תחומים: מדיניות, תוכניות וממשל. עם זאת, נותרו משא ומתן על ההשלכות המעשיות שלו.
לקראת הפסגה, גרמניה התנגדה למונח "חבר שותף" במהלך המשא ומתן על הצהרה משותפת. הטקסט הסופי מתייחס במקום זאת ל"אסוציאציה קרובה יותר מתמיד". עם זאת, קרני נראה נחוש לממש את החזון.
"אנו פועלים לקראת השותפות העמוקה ביותר האפשרית לפני ההצטרפות, בגלל הגיאוגרפיה שלנו, כאשר קנדה הופכת לחברה המשותפת הראשונה של האיחוד האירופי", אמר קרני במסיבת העיתונאים הנעילה.
"בחודשים הקרובים, נקבע את המהות המלאה, ההיקף וההיקף של צורת החברות החדשה הזו", הוסיף.
לצדו עמדה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, שהפתיעה את בירות האיחוד האירופי בספטמבר כשהציעה שקנדה תהפוך לחברה המשותפת הראשונה אי פעם של הגוש. הרעיון לא נדון בהרחבה עם המדינות החברות קודם לכן.
קרני, שהייתה בקהל להכרזתה, נראתה בתחילה מהסס לאמץ את ההצעה על רקע החששות מההשלכות שלה על הריבונות הקנדית.
ביום שישי, לעומת זאת, הוא הגן על הקדנציה.
"היום, אנו מתקדמים לקראת חברות שותפה לקנדה, ואנו משיקים ברית חדשה לעתיד שתספק כעת ובעתיד עם מדינות דומות", אמר. "אנחנו רק התחלנו."
פון דר ליין הצביע על כמה יתרונות מיידיים, כולל שילוב מלא של קנדה בתוכניות הורייזון וארסמוס, והלוואת התמיכה של 90 מיליארד אירו לאוקראינה.
