מזכ"ל מועצת אירופה, אלן ברסט, טען לאחדות אירופית גדולה יותר בתגובה לאתגרים גיאופוליטיים הולכים וגוברים, ממלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה וחוסר היציבות במזרח התיכון ועד להגירה והתערבות זרה, כך מדווח משרד העיתונות של CoE.
בנאום במונקו, שם אירחה הנסיכות את הפגישה הראשונה של ועדת השרים לאחר חופשת הקיץ בהקשר של נשיאות ועדת השרים שלה, הזהיר המזכיר הכללי כי מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה עלתה לרמות חסרות תקדים. המצב במזרח התיכון רחוק מלהיות פתור, עם השלכות ישירות על אירופה.
"הדינמיקה הפוליטית במדינות החברות שלנו עשויה לשנות את שיווי המשקל והיציבות היחסיים שאליהם היינו רגילים מאז סוף המלחמה הקרה", כאשר מניפולציות והפרעות מידע זר ובינה מלאכותית הופכים את הדינמיקה להרבה פחות צפויה מאשר בעבר, הוא טען.
בנאום שלו לשגרירים המייצגים את 46 המדינות החברות במועצת אירופה, טען המזכ"ל ברסט כי המשברים הללו הם איום אחד על הביטחון הדמוקרטי ויש לענות עליהם כאחד. הרפורמה של הארגון, הוסיף, צריכה לפעול לפי אותו היגיון.
המזכ"ל ציין כי "מלחמת התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה ממשיכה להתנהל בעוצמה הולכת וגוברת", עם הסלמה של תקיפות אוויריות רוסיות על ערים אוקראיניות שגורמות לאובדן חיי אזרחים ולהתמקדות באובייקטים תעשייתיים וכלכליים בקנה מידה גדול. הוא הזהיר כי פעולותיה של רוסיה הובילו גם להידרדרות הביטחון בים השחור ובסביבתו ולמתחים גוברים במרחב האווירי הבלטי, אשר "הביאו את אירופה קרוב בצורה מסוכנת לגלישה של הסכסוך המזוין ולהסלמה אופקית".
"בנסיבות חסרות תקדים אלה, האחדות האירופית סביב אוקראינה כדי לחזק עוד יותר את חוסנה היא חיונית ותישאר בראש סדר העדיפויות של מועצת אירופה. כפי שהוכחנו עם מנגנוני האחריות שלנו, מועצת אירופה מסוגלת ליצור אחדות זו באמצעות רב-צדדיות והערכים המשותפים שלנו", אמר.
"הגיע הזמן גם לתפקיד אירופי ישיר, פעיל ונחוש בתהליך השלום. זה לא רק הגיוני כי המלחמה מתנהלת על אדמת אירופה אלא גם ערובה לכך שהחוק הבינלאומי וזכויות האדם, שנותרו אבן היסוד של סדר השלום והביטחון האירופי, יישמרו", קבע.
הוא גם הדגיש את האישור הקרוב של תוכנית הפעולה החדשה של מועצת אירופה לאוקראינה, שתתרום לביטחון הדמוקרטי ארוך הטווח של אוקראינה.
בנוגע להסלמה המחודשת במזרח התיכון, המזכ"ל ברסט הדגיש כי היא "מראה שוב באיזו מהירות עימות אזורי יכול להתפשט ולהשפיע על הביטחון של אירופה עצמה" והדגיש כי המסר של מועצת אירופה חייב להיות עקבי: "החוק הבינלאומי אינו אופציונלי. יש להגן על אזרחים, להבטיח גישה הומניטרית וכל השחקנים חייבים לפעול למען דה-אסקל".
בעודו מדגיש את זכותה של ישראל לחיות בביטחון, הדגיש כי יש לכבד את החוק הבינלאומי במלואו. באשר לעזה, הוא ציין כי המצב ההומניטרי נותר קטסטרופלי וכי "גישה הומניטרית מלאה, בטוחה ומתמשכת היא הכרחית".
בהתייחסו לאירועים האחרונים בסאוטה, שבהם חצו עשרות אלפי מהגרים את הגבול ממרוקו לספרד ביום אחד – ויותר ממאה בני אדם מתו – המזכ"ל הדגיש כיצד אתגרי הגירה יכולים להעלות שאלות בסיסיות של ביטחון אירופה. בעודו חוזר על תמיכתה של מועצת אירופה בספרד ובכל אלו שנפגעו במשבר זה, הוא ציין שלמדינות יש את הזכות לשלוט בגבולותיהן ולהגן על שלמותן הטריטוריאלית, כפי שהוכר על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם.
הוא הדגיש כי בוועידת השרים בקישינב במאי בירכו המדינות החברות על תפקידה של מועצת אירופה במתן דיון בונה ומאוזן על הגירה. הוא גם הסביר את העבודה המתנהלת למתן מענה קולקטיבי מכל המדינות החברות במועצת אירופה לאתגרי הגירה, במיוחד הברחת מהגרים.
המזכ"ל הדגיש כי מרכז הכובד הגיאופוליטי של אירופה זז מזרחה, עם ניואנס אחד: "מרכז הכובד הגיאופוליטי של אירופה זז מזרחה לאורך קו הרוחב ה-39 לצפון. הציר הזה עובר דרך ארבע מדינות חברות". ארמניה, אזרבייג'ן, גאורגיה וטורקיה עומדות בצומת הדרכים של המלחמה באוקראינה, המלחמה במזרח התיכון ותמורות פוליטיות וכלכליות במרכז אסיה, שהיקף שלהן, לדבריו, אירופה עדיין לא ספגה.
שנה אחת לאחר הצהרת וושינגטון, הוא אמר שלארמניה ואזרבייג'ן יש הזדמנות אמיתית להפוך התקדמות לשלום בר קיימא, וארמניה וטורקיה נקטו צעדים לקראת נורמליזציה של היחסים. על טורקיה, המדינה החברה הגדולה ביותר לפי אוכלוסיה ומחזיקה בכוח הצבאי השני בגודלו של נאט"ו, הוא היה ישיר: "שום שיחה רצינית על ביטחון וגם על ביטחון דמוקרטי ביבשת זו מתקיימת בלעדיה".
שלום בין ממשלות אינו מספיק. זה דורש אמון בין חברות, כיבוד זכויות ומוסדות המסוגלים לקיים פיוס, וזה מה שהמרחב המשפטי המשותף מספק. כוחו, הזהיר, "תלוי בעמידה בנורמות שלו על ידי כל המדינות החברות, ללא יוצא מן הכלל, אך גם באמון, שקיפות ובהיעדר סטנדרטים כפולים".
