הסוגיה המדאיגה ביותר מבחינתנו היא כי בכל הנוגע ל־TRIPP, עמדתה וגישתה של אזרבייג׳ן היא להתחבר לקארס דרך נחיצ׳בן ובאמצעות מסילת קארס–דילוג׳ו בטורקיה, ובכך להותיר למעשה את ארמניה במצב של בידוד למחצה, במיוחד אם מסילת גיומרי–יראסק לא תהיה עוד בשימוש, כך אמר סמבל מליקסיאן, חבר ביוזמת „גשר לשלום”, במסיבת עיתונאים, בהתייחסו לדיונים שנערכו במסגרת מפגש נציגי החברות האזרחיות של ארמניה ואזרבייג׳ן בארמניה.
„הרושם הוא שהצד האזרבייג׳ני אינו מתנגד עקרונית לשימוש בשני המסלולים, אך הייתי אומר כי הוא נוקט כאן בגישה תחרותית מובהקת ויעדיף את הפרויקטים שלו. מנגד, הוא אינו מתנגד לפתיחת נתיבי תחבורה שונים דרך שטחה של ארמניה, וכן דרך גאורגיה, כלומר תומך בגישות מורכבות יותר. אני סבור, וכך נאמר שוב ושוב, כי רבות תלוי כעת בצד הארמני ובעבודה שנבצע בשטחנו, אשר תקבע באיזו מתכונת יעוצבו אותם קווי תקשורת.
הצענו במסגרת התהליך פתרונות שונים, למשל לפתוח כבר עתה את חיבור הרכבת עם נחיצ׳בן דרך שטחה של ארמניה, כך שהצד האזרבייג׳ני ישקם את מקטע המסילה בנחיצ׳בן, ולא נמתין עוד שנתיים–שלוש עד להשלמת מקטע מגרי, ולאחר מכן יידרשו מצדם שנתיים–שלוש נוספות לשיקום אותו מקטע. במילים אחרות, אם נפתח תהליכים אלה במקביל, נוכל להגיע מהר יותר לתקשורת פעילה ומתפקדת, והדבר יעניק לנו גם הזדמנות לעשות שימוש במקטע גיומרי–יראסק.
דיברנו גם על חיבור ישיר במקטע קזח–איג׳וון, ואני סבור כי כצעד הבא במסגרת היחסים הכלכליים הדו־צדדיים חשוב מאוד לקדם תחילה חיבור כביש ולאחר מכן גם חיבור מסילתי דווקא במקטע זה, וישנן בהקשר זה הצעות ופתרונות מעשיים שונים”, אמר.
בסך הכול העריך סמבל מליקסיאן כי מתכונת הדיאלוג שנבחרה היא מועילה, שכן היא יוצרת הזדמנות להבין טוב יותר את הצד שכנגד, לגבש על בסיס זה צעדים וציפיות, ולעמוד על קרקע מציאותית יותר, תוך הבנה, כפי שמסכם מליקסיאן, כי הצד השני יפעל באיטיות יחסית וינקוט כל צעד חדש בליווי הפסקות.
ב־13–14 בפברואר 2026 התקיים בארמניה שולחן עגול דו־צדדי במסגרת יוזמת „גשר לשלום”, שבמהלכו נפגשו נציגי החברות האזרחיות של ארמניה ואזרבייג׳ן. המשלחת האזרבייג׳נית הגיעה לארמניה דרך המקטע המתוחם והמסומן של הגבול היבשתי, לאחר שהשלימה את כלל ההליכים הנדרשים.
