מיקומי התשתית המתוכננים במסגרת פרויקט TRIPP טרם נקבעו. לפיכך, לא ניתן בשלב זה לציין את הגדלים המדויקים של חלקות הקרקע שיוקצו להם, אמר שר החוץ והמסחר הבינלאומי הארמני, אררט מירזואן, למחוקקים.
בתגובה לשאלות של חבר הפרלמנט של סיעת האופוזיציה הארמניה, קריסטין ורדניאן, בדיון בוועדה הפרלמנטרית על הצעת החוק לאשרור הסכם המסגרת בין הרפובליקה של ארמניה לארצות הברית של אמריקה על שיתוף פעולה אסטרטגי בנוגע לנתיב טראמפ לשלום ושגשוג בינלאומי (TRIPP), אמר מירזויאן שלתוואי האפשרי של מסלול מגורי אין תוואי רכבת או צינור גז או צינור נפט. לעלות בקנה אחד.
חבר הפרלמנט שאל כיצד מוגדרות במסמכים באופן ספציפי ההטבות ההדדיות שחוזה ההסכם, האם אותם הסדרים יחולו גם על קישורי תחבורה לכיוון ירסק, והיכן ימוקמו מתקני התשתית השונים של הפרויקט.
"מדובר במסילת רכבת, כביש, צינור גז, צינור נפט ותשתית הולכת חשמל במסגרת TRIPP. האם כל אלה יהיו ממוקמים במקום אחד, או יתפרסו ברחבי סיוניק, למשל, או במקום אחר? זה מוביל לשאלה הבאה: מה הרוחב של TRIPP? כשמדברים על TRIPP, אבל אפשר לדעת מה האורך שלו? בערך?" שאל ורדניאן.
מירזויאן השיב שבמקרה של רכבת מגרי, המאפיינים הפיזיים של השטח מותירים מעט מקום לבחירה. מסילת הברזל תעבור ברצועה צרה בין נהר למצוקים, שם פעלה בעבר מסילת ברזל. עם זאת, הוא הביע ספק שניתן לאכלס באותו מקום גם צינור נפט וצינור גז.
השר הדגיש גם כי תשתיות אחרות לא בהכרח יהיו מוגבלות לסיוניק. כדוגמה היפותטית, הוא הזכיר את האפשרות של צינור נפט שיעבור בצפון ארמניה. יחד עם זאת הדגיש כי טרם נקבעו מיקומם של מתקנים אלו.
ורדניאן הבהירה כי שאלתה לגבי גודל שטח הקרקע נוגעת לזכויות השימוש בקרקע שיינתנו לחברה העתידית. לדבריה, יש צורך להבין אילו אזורים צפויים להקצות, במיוחד אם מתקני תשתית שונים ילכו בדרכים שונות.
בתגובה לורדניאן אמר מירזואן כי חברת הפיתוח טרם הוקמה וכי לא אושרו החלטות המפרטות את הקואורדינטות המדויקות של התשתית על ידי ארמניה. לטענתו, גם אם ניתן היה לזהות בקירוב את מיקומה האפשרי של הרכבת, לא די בכך כדי לציין את גודל הקרקע להקצאה.
השר אמר כי זכויות השימוש בקרקע והמסמכים הרלוונטיים יפורסמו וכי לאחר שיהיו החלטות ספציפיות יותר, ניתן יהיה לדון ביתר פירוט בגודל שטחי הקרקע.
בהתייחס ליתרונות ההדדיים, אמר מירזואן כי כשם שלאזרבייג'ן תהיה הזדמנות להתחבר עם נחצ'יבאן ומדינות שלישיות דרך שטח ארמניה, גם ארמניה תוכל להשתמש בשטחה ובתשתית של אזרבייג'ן לקישורי תחבורה פנימיים וקשרים עם מדינות שלישיות. הוא ציין את קישוריות הרכבת מיראשך למגרי כדוגמה.
ורדניאן גם שאל מדוע מודל "המשרד האחורי" לשירותי הגבול נחוץ אם הריבונות וסמכות השיפוט של ארמניה יישמרו במלואם.
לדברי מירזואן, מטרת המודל הייתה להאיץ את מעבר הנוסעים והמטענים ולהקל על מתן השירות. הוא גם הצביע על הרגישויות הפסיכולוגיות שנמשכו לאחר הסכסוך, וציין כי בתחילה, אינטראקציה ישירה בין אזרחים ארמנים ואזרבייג'נים לבין פקידי סוכנויות המדינה של המדינה האחרת עלולה ליצור קשיים מסוימים.
השר הדגיש, עם זאת, כי זהו רק אחד הגורמים המסבירים את הצורך במודל. לדבריו, ציוד מודרני ופתרונות דיגיטליים מאפשרים לשפר את הבקרות תוך הפחתת הצורך באינטראקציה פיזית.
מירזויאן הדגיש כי ללא קשר לאיזה מפעיל סיפק שירותים ישירים או באילו פתרונות טכניים נעשה שימוש, ההחלטות יתקבלו על ידי שירות המדינה הארמני הרלוונטי.
"קבלת ההחלטות מתבצעת ב'בק אופיס'. ב'משרד האחורי' – החדר האחורי – פקיד או עובד בשירות הרלוונטי של הרפובליקה של ארמניה יקבל את ההחלטה, כולל התערבות במידת הצורך. מקרים כאלה יכולים להתרחש בכל מעבר גבול", הסביר השר.
הוא הוסיף כי, נכון לעכשיו, אין תיאור טכני מפורט יותר של הדגם מעבר למה שנקבע במסמכים.
בהתייחס לשאלתו של ורדניאן בדבר "משטר מיוחד", התעקש מירזואן כי המסמך אינו מקים משטר כזה וכי ריבונותה וסמכות השיפוט המלאה של ארמניה תישמר באזורים הרלוונטיים.
במהלך הדיון שאל חבר הפרלמנט גם האם צפויות עצירות: האם ניתן יהיה לעלות על מסילת הברזל בתוך שטח ארמניה כנוסע או להשתמש בה להובלת מטענים, או האם ההובלה תתבצע רק ממזרח למערב ברחבי ארמניה, ללא עצירות?
מירזויאן אמר שנושא העצירות טרם נדון או טופל בשום צורה. עם זאת, בהתבסס על הרעיון של הפרויקט, הוא הציג דוגמאות כיצד עצירות עשויות להיות שימושיות.
לדברי השר, ארמניה תוכל לשלוח את המטענים שלה ברכבת לכיוון נחצ'יבאן ומשם להמשיך בהובלה ליראך או באמצעות קשר רכבת עם איראן. בכיוון השני, ניתן יהיה להתחבר דרך אזרבייג'ן עם מרכז אסיה, סין ומדינות נוספות, בהתאם למטען ולהיתכנות כלכלית.
השר תיאר את הסיכוי ליצירת קשר רכבת עם איראן כהזדמנות היסטורית עבור ארמניה.
מירזויאן ציין כי המאמצים להקל על מעברי הגבול אינם מוגבלים לכיוון האזרבייג'ני. ארמניה ניהלה תהליכים דומים גם עם גאורגיה ואיראן.
"אנחנו לא עושים את זה רק עם אזרבייג'ן. אנחנו הופכים את המעברים שלנו עם גאורגיה לקלים ונוחים יותר, ואנחנו הופכים את המעברים שלנו עם הרפובליקה האסלאמית של איראן לקלים יותר. אני מקווה שיום אחד ייפתחו גם הגבולות היבשתיים שלנו עם הרפובליקה של טורקיה, ובשלב מסוים נשקול איך להקל על החיים גם לעסקים ולאזרחים שם", אמר מירזואן.
