מחלקת המדינה האמריקנית הודיעה ביום חמישי שהיא ויתרה על תנאי זכויות האדם עבור יותר מ-300 מיליון דולר של סיוע צבאי למצרים לאור "תפקידה המועיל" של קהיר מאז פתיחת המלחמה האמריקאית עם איראן. רויטרס דוחות.
מצרים החלה לקבל תמיכה משמעותית של ארה"ב לאחר חתימת הסכם שלום עם ישראל ב-1979, וקיבלה כ-1.3 מיליארד דולר בשנה בסיוע צבאי אמריקאי מאז סוף שנות ה-80.
חלק מסיוע זה כפוף לזכויות אדם ולתנאים הקשורים לדמוקרטיה, שניתן לוותר עליהם מסיבות של ביטחון לאומי. הלנת הכספים, כולל תחת נשיא ארה"ב לשעבר ג'ו ביידן, גרמה לחיכוכים בין קהיר לוושינגטון בעבר.
מזכיר המדינה מרקו רוביו "קבע לוותר על דרישת ההסמכה ביחס ל-320 מיליון דולר במימון צבאי זר למצרים בשנת 2025", נכתב במכתב שהופנה לוועדות הקונגרס השונות מ-21 בספטמבר, שנראה על ידי רויטרס.
הוויתור אושר מאוחר יותר על ידי משרד החוץ.
חלק זה של הסיוע הצבאי נחשב "הכרחי ללוחמה בטרור, אבטחת גבולות או תוכניות אי-הפצה או חשוב בדרך אחרת לאינטרס הביטחוני הלאומי של ארצות הברית", על פי מזכר נלווה המצדיק את ההחלטה.
"הפעלת סמכות ויתור זו חיונית ליחסי ארה"ב-מצרים ולסדרי העדיפויות הביטחוניים הלאומיים של ארה"ב, במיוחד לאור תפקידה המועיל של מצרים בעקבות מבצע זעם אפי", נכתב בתזכיר, שתאריך 4 בספטמבר ונשא את חתימתו של רוביו.
מבצע זעם אפי הוא השם שבו השתמש צבא ארה"ב למערכה נגד איראן שהושקה לצד ישראל בסוף פברואר. התזכיר של מחלקת המדינה – ששני מקורות בוושינגטון שהכירו את המכתב אישרו שהוא אותנטי – לא פירט את מה שהוא כינה את "תפקידה המועיל" של מצרים.
